שני ספרים נפתחים :


+> פרקי י. היכלות יפי


מהתנאים


/ .3


= י ישמעאל הכהן הגדול , ורבי ובא
| | יביל ארבעים פרקים .
הספר הלו אשר נמצא בכתבדיר, מובא בערוך ע' אבן המנוגעת , ובפירוש ר'א בן עורא 5'
תשא, ובפי' הרמב"ן בראש התורה , | ובשאר. ספרים לראשונים וגם | לאחרונים הרבה מא ,
ונספה אלו בסופו
ב צואת נפתלי בן יעקב לבנ
בעת שנפמר לבית עולמו


יוצאים לאור ראשונה מתוך כתב יר עתיק, על ידי חברת חבירים מוציאי לאור כתבי ידי הקרמונים, .
| ובראשם, הרב ר' ש למוה אה ירן ווערשהיימ ער נ'י בעה'ק ירושלם תובב'א.


ועוד ילוה לו מאמר, בשם
פתח תתיכלות


כו וניין וי 0 דכרי מי ופי מסקודמיס וסכטיס 5חריסס 5מר סזכירו דרי סספר פרקי היכלות; .טס - כל כי סספר
סלז סול סוס ססר עניו ירמזו וייססו סס פרקי סיכלות , וכטעות ייססו סמו על סכדפס כס'סרוי לככון ויכעניס מ"ס . = כו יליין
מקוס סעלמריס סמתדמיס (1. כתלמוד ועדרטיס וחלופוסס וסויסס. וכו יעלס ויגיק. וירפס סגסות ותיקונוס עפופריס וספריס .
וכו וערוך סיס גס על לולת כפחלי כן. יעקכ סגז'. ‏ כל 5לס פע ועטס. סרכ ר' שלמה אהרן סנן'. וסנו מתעתד לסולולן
לפור ‏ כקרוכ סי" כקוכרת מיוקדת . :


נחישם


ה ירשלם פא


שנת | כי מציון תצא הרה [דבר ה' מירושלם ‏ לפק


אלף ושמונה מאות ועשרים לחורבן בית קדשינו ותפארתינו המינ


ו -.


תעודת


שני המאורות הגדולים הרבגים הגאונים רועים נאמנים לעדת הספרדים והאשכנזים יצ'ו
בעה'ק ירושלם תובב'א .


סדור תס ספופכו. ולפו | לגסות. מפעטות
קודס סקעולרו כלככ ידידיי מס יקכו. לגיס = כופכו
קסקות. כעלס ססמיס \י5: סרסקון מכתל: עלמיס
סרכ סכולל סול גולל שחד סי" קכרס"ס זכע. בלך ;> >
סלב סקכס | סטלס | קן"3 | זרע ככ | כמסכ"ל


שלמהי אחרן ווערטהיימער לו ₪סף


כסכי ידוס מפורפן של רסטוכיס לוכיס גדוליס מליריס
כספיריס. (סוליפס (פור. עופס. 6מור לססוכיס ו


לומו עיני לכפופ 5פ חדושי חר"ן 2%
על מסכת ע"ז ססר מל בירוטלס. ככפ"י ולמו
לשור = . וכלכתי כלוך: סטוכ וסמטיכ . וסגופי
שכל חדוסי. מוכיגו ומלוליכו סגלוכיס סקדמוכיס 1"
ילסו שור. ‏ וס' יזור לסמוניפיס. <פול. חקות סל"ן
ול'ל סג עליסס לסתכלך. כמעמס ידיסס. כעפירת
ספותס ככרכס כסדק 25 תרח"ם יכוסכס תו


שמואל סלאנט.


ולסטל. סיו טמוכיס | כתטך סגקו , ופסי. כתסית:
יסודתס (סוליץ לור ספר חדושי מס' ע"ז פסידס סגדול כענקיס חר[ לס"ס ספל כבדו. מזוקן
ונזרקס 3 שיכס זט יופר מפיק טנס ווכפ' לק | כס וסכיכס. נסמר'ס , : וסלסכון: סככיד <כפותו כנפת
ססכל ודעס \ללרפס מכל סיג וסגיפס. קר כפל כסס. כמטך סימיס ויוסף סו'ד קת מסל'ו סעכות וסגסוק
ויקרץ מותס ,ד 3 ק ₪ למ ס" .

ולכיכס. וסוס 6קכש , סכי ‏ ישרת2. סמפנדביס ! 6קרי שיפחז את סספר. סקן' סוס פילק שסכיס,
וסמך ידו סמוכ'ס כעור'ס. כמכס סלטויס: לסתכבד שיש ססר ככרכפו כטל מסת ס' וכרביביס , לסיות
מעי'ר לטזור לסכי ורמ לפדות | מלדת שחת מ יפר פליטת כתכי קדם סלמוסוס. תת ידס למען יעמדו
ימיס. כביס, וגדול סמזכס 6 סככיס זכות סגפוניס סמסככריס יסי' לכס לסתלס .

וזקק קוקת ספורס <מען תסל לס יקרכ מום. זר פסטיג: 5פ. גכופס. פסטטוקו טל מוכח. סדפוס
עד מסך עסלס סניס מיוס דלמטס וכל סטובר. על דכריכו. ליטרקי" סוים. ררבכן.. וסומט. לכו ישכון. כמס


וסלקן וסיס עליסו רעכן. כור"ל . סעיר רפאל מאיר פאניזיל פיש.


תעודת הרבנים הג' המאוח'ג בד"צ דעיקו'ת ירושלם תובב'א .

מפלכו. גיל ותדוס. כרלותיכו כי כסטורמו סכטי. ככ (סולית | כחור. כתכי ידי סקדמוניס. סנמלקיס פס
על"ק וספ ק' כידס חס וסדפיסו ספר. סיקר חדושי הר"ן על ע'ו, ועפס יליסו שור ספר.
פרקי חיכלות מספכ. מפסי ר' ישמפת? ל"ג, | ועוד מועדיס לסמוף. סעלומות ססר עין 5 שזפתס . |
ססכו לרלופ גכוי קדס יסלו. יפעסס ועיניכו ססכט עוכג (פזות ככועס דכריסס סק' . יפן ס' כלכ. כדיבינו.
לסיות לסס לוקועס ופעשינס ידיסס. קוטיס 5ק קלן ספולס לסליס, \עיכיכס סחזינס מישריס, בעס"ק בימין
סמפליס,. וכבור תורה לפ'ק , כד"ל דפעס"ק יכוסעס ק"ו . /
משה נחום. בהר"ם1'ל רפאל יצחק יהודא ליב חפץ


ובולון חרל"פ במוהרי"צ ו"לן


גיל ותדוס לעמוך כ\לס ססיכל לתת. תודס לסמי"ת תמל זכני פסמנות לדכר מלוס סגדולס סופת לזקות. פת סלכיס כס' סקדוע סל סיוז!:
מפולם מפיכס"ג. מ' יםמעקל ור"ע עויש עד כס סי" ספון וטמון קללנת. סמן וסום פרקי סיכלות ס6מיתי כפטר סוכתתי כמיבור במסמר פתת ססיכל 1055
כונכתיו לכרר כל סלדק וסמת, תחתו מלסופיתו לפור עד חםר ירפס חור סספר סלז כי פדמס סולי גלפ עוד כת"י. ממכו. כגכזי פולרות. סספבימ'.
לחת יססר מל ידס יתכרר ויתלכן סדכר יותר, ופקוסכי כעלוסס שמו תסד עס סתייס וסמתיס. למלחס 5לי 16 סעתק. מסס למטן 5 כנונר':
לדקס, כי כדכריס ס5לס ספמוקיס וסוד ס' (ירפיו 6גול. משד לחתוך עפ"י דעתי סקלרס, ונפמי כמס לסופום. מת"י. דכר מתוקן. כתכלית ססלימות |"


הק' שלמה אחרן בן הרב ר' יעקב זצ'ל ווערטהיימער, = |


ב
ו
|


פלקיה אבל  -‏ היכבלות "5


אמר ר' ישמעאל מה הפרש שירות שהיה אומר מי שבקש להסתכל בצפיית המרכבה לירר בשלום וְלעלות
בשלום : ב גדולה מכולם להכנס ולהכניסו ולהביאו לחדרי היבל הרקיע להעמירו לפני כסא כבודו

ולירע כל. מה שהוא. עתיד להיות בעולם למי משפילין ולמי מגביהין. למי מרפין למי מגבירין למי מרוששין
למי. מעשרין למי ממיתין למי מחיין למיינוטלין ממנוירושה. למי נותנין לו ירושה למי מנחילין לותורה למי .
נותנין חכמה : ג גדולה מכולם שהוא צופה בכל מעשה בני ארם יודע ומכיר בו, נאף ארם יודע ומכיר
כו רצח נפש יודע ומכיר בו נחשר על המה יודע ומכיר בו גדולה מכולם שמכיר בכל מיני כשפים :
ד גדולה מכולם שכל המגביה ידו עליו מכהו מלבישין. אותו צרעת ומטעמרים אותו בהרת גדולה מכולם
שכל המספר עליו לשון הרע מטילין ומשליכין אותן על מכות צמחים וחבורות ופצעים שירד מהם שתן
לח : 7 גדולה מכולם שכל המגביה ידו שהוא מובדל מכל בני ארם ונבחל בכל מיני בניאדם בכל מדותיו
ונכבר על העליונים ועל התחתונים וכל מי שהוא נכשל בו הכשלות גדולות ורעוה מפלות עליו מן שמים

וכל מי ששולח בו יד בית דין של מעלה שולחין בו יד :

פרק ב
גדולה מכולם שכל הבריות לפניו ככסף לפני צורף אי זהו כסף פסול ואי זהו כסף מהור ואף
הוא צופה במשפחה כמה גרים יש כמה פצוע רכא ישכמה כרות שפכהיש כמה בני נרה כמה

עבדים כמה ערלים + ב גדולה מכולם שכל המעיז פניו בו מכהין מאורגלגל עוניו . גדולה מכולם שכל
הבוזה אינו עוזב לא שורש ולא ענף אף לא יורש גדולה מכולם שכל המספר בגנותו מביאין עליו בלה ומהומה
ואון חומלין עליו+ ג גדולה מכולם שתוקעים ומריעים ואח"כ מנדין ושבין מנדין ומחרימין שלשה פעמים
בכל יום. ויום מיום שנתנה רשות לכשרים ולענוים לעלובים לנבונים ולישרים ולחסידים לבחורים ולפרושים.
לצדיקים ולתמימים לירר ולעלות במרכבה לומר יהא בנדוי רטעצ"ש ה' אלהי ישראל לו ולכסא כבוחו
00 ראשו לב"ר של מעלה ולב"ר של מטה ולכל צבא מרום ולכל משרתיו מי שעומד לפניוחושש במרכבה
ועווב אותן + ד" אמר ר'ישמעאל כך היו שונין בצפיית המרכבה החושש במרכבה אין לו רשות לעמור אלא
מפני שלש מדות הללו מפני מלך מפני בהן גדול ומפני סנהדרין בומן שיש ביניהם נשיא אבל אם אין
ביניהם נשיא אפי' מפני סנהררין לא יעמור ואם עמר דמו בראשו מפני שמקצר ימיו וממעט שנותיו :
ךז אמר ר' ישמעאל מה הפרש שירות שאדם משורר. ויורד למרכבה פותח תחלת שבח וראשית שירה תחלת
גילה וראשית רנה משוררים השרים המשרתים בכל יום לה'אלקי ישראל על כסא כבודו הם מנשאים גילגול
כסא כבודו רנן רנן מושב הריע הריע פלא כלי חמדה פלא ופלא תשמיח תשמיח מלך שעליך בשמחת -
חתן בבית חופתו ישמח ויגיל כל ורע. יעקב וכשבאתי - תחת צל כנפיו בשמחת לבב ששמח בך

ושיחחך. עם שיחת יוצרך ועם מלכך שנאמר. קק"ק יצמבה"ב:

פרם \ משבח ושירה של כל יום ויום מגילה ורינה של שבח מההיגיון. היוצא מפי המשרתים. ומכגיון
המתגבר מפי קדושים הם אש וגבעות להבה נצברות ונגנוות. נתיבות בכליום ויוס כדבר שנאמר

קק"ק יצמכה'כ: ב מה לך אתה נבהל עבר נאמן מה לך: אתה מרתיע משרת ואהוב אומר לפניך והדריא"ל
ה'אלהי ישראל אם אני לא מרתיע מי הוא שירתיע אם אנילא אבחל מי הוא שיבהל שאני הוא שנקרא
לו לגבורה שש שעות בכל יום 6 פעמים .סוחבין.אנתי על רכיבותי עד שאני לכסא כבודו והנה חקול
משיב ואומרויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם הללו שעושין לך דברים הללו אין כלימה על רבריהם
= ואין פותר על שיחתם משרתי הדרו רואים פניהדור יושב בחדרי היכל דממה יבא ואמר קדושה טהר
= שנאמר קק"ק ה' וגו' + ג מלך: נסין מלך גבורה מלך נפלאות מלך פרישות כסאך -מעופף משעה שתקעת
יתד אריגת המסכת ששכלול העולם וסלסולו. עומד עליו ששם רבות מדות ער איןקץ וערן לא הניח רגליו
= על הקרקע ערבות אלא בעוף מעופף ועומר תחתיו גאה גאים קשורי כתרים 2 מלאכי ראשי מרות
ב שבראת


פרקי פרק גיד הו היכלות.


שבראת חבושים עומדים תחת כפא הכבורוהיו מנטלים בעוז תוקף וגבורה ואף הם לא הניחורגליהם על .
קרקע ערבות אלא כעוף מעופפים ועומדים תחתיו: ך' ושלשה פעמים בכל יום כסא כבורך משתטח לפניך >
| והדריא"ל ה' אלהי ישראל ושב בה מלך מפואר שמשמך חביב עלי ואינו כבר עלי כרבר שנאמר קק'ק ה'
צבאות וגו': ד גאוה מופלא ושררה משונה גאוה של דוממה ושררה של זהיוה שמלאך חפנים מתנהג בה
בכל וס שלשה פעמים בב"ר של מעלה כשהוא הולך ובא על ערבות רקיע שעל הכרובים ושעל ראשי
האופנים ושעל ראשי החיות :
פרק ד
וכיון שיואין כל מי שבמרום כשהוא הולף ובא עד חרקיע שעל ראשי ה שק ראשי
האופנים ושעל ראשי חיות הקורש מרתיעין ומתבהלין ומתעלפין ונופלין על פניהם ולאחוריהם
במאה ושמונים וחמשת אלפים ‏ רבבות פרסאות ‏ אין כל בריה יכולה ליגע באותו המקום מפני זוחלי אשות
שמעוררים ויוצאים מפי האופנים ומפי חיות הקודש ומפי הכרובים שפותחים פיהם לומר קק"ק בשעה
שישראל אומריםקק"ק ה" וגו': ב מדה של גבורה מדה של רתת מרה של זיע מרה של קול מדה של
חלחלה מדה של חלוק של והדריא"ל ה' אלהי ישראל שמעומר ובא על כסא כבודו: ג וחקוק ומלא כולו
מבפנים ומן החיצון ח' ה' ועיגי כל בריה אינה יכולה להסתכל לא עיני בשרודם ולא עיני משרתיו והמפתכל
בו והמציץ בו והרואה אותו אוחותו מחזיות לגלגלי עיניו וגלגלי עיניו מפלמין ומוציאין לפירי אש והם
מלהמין והם שורפין אותו האש והיוצא מפי אדם והמסתכל הוא מלהטת אותן והוא שורפה אוהן. מפני מה
מפני דת עינים של והדריא"ל ה' אלהי ישראל שמעומר ובא על כסאכבודו:+ ך' וערב ומתוק יפיו במראה
יופי זיו הדר. עיני חיות כרבר שנאמר קק"ק ה' צבאות וגו': ך] מי כמלכנו בכל גאה תופש מי ביוצרנו
מי כמלבנו. ‏ מי כאלהנו ומי כמחו בקשר כתרים מי בששה קולות משוררים לפניו משרתי ומדות נושאי
כסא כבודו הכרובים והאופנים וחיותהקודש שבכל קול ו משל חבירו ראשונה משלפניו :
פרק ה
קול ראשון כל השומע אותו מיד מתענה ומשתטח קול השני כל המאזין לו מיד. תועה ושוב
אינו חוור קול השלישי כל המאזין לו מיד נשברה גלגלת ראשו ומתנקרין בו בראשי צלעותיו
קול החמישי כל השומע אותו מיר נשפך כקיתון ושברה. מדרתו בכרכיו לחיות כמים כדבר שנאמר קק"ק
ה'צבאות וגומר + ב מי כאלהינו מי כמלכינו מי. כיוצרינו . חמה מפליט ומוציא. כתר ראשה (נ"ב. סור
בימה) כימה וכסולל וכוכב הנוגה צוררין ויוצאין מחלוק שלו מזלוה וכוכבים שמעורר ובא על כסא כבורו
אור גדול הוה היה מפליט בין עיניו כי מלך גבורות ומלך. נפלאות ומלך פרישות כדבר שנאמר קק'ק
ה' צבאות וגו': גג אמר ר' ישמעאל כל השירות הללו שמער' עקיבא כשירר למרכבה ותפש ולמד לפני
כסא כבודו שהיו משוררין לפניו משרתיו: ך" אמר. ר' ישמעאל אותו היום חמישי בשבת היה כשבאת
שמועה קשה ברומי לומר תפשו מאבירי ישראל ארבעה אנשים רשב'ג ר' ישמעאל בן אלישע ור'אלעזר
ור' יהודה. בן בבא ושמונים אלפים תלמירים מירושלם פדיון שלחם: ד וכיון שראה ר' נחוניא בן הקנה
גזירה זו עמר והורירם למרכבה שר הפנים אמר לי עשרה נתנוונתנו לסמא"ל ‏ הרשע שרה של רומילומר
לך והכחד מישראל כל נתח מוב ירך וכתף להשלים וגונב איש ומכרו וגו' לפי שעמדה מדת הדין לפני
הקב"ה ואמרה לפניו רבונו של עולם כתבת בתורתך וגונב אישומכרו ובני ישראל שגנבו את יוסף אחיהם
ומכרוהו מה באה עליהם מיר נתנה. רשות לסמא"ל להכחיר עשרה גבורים תחתיהם להשלים הגורה
ושמורה לולהנקם כשיגיע עת יפקור ה' על צבא המרום במרום ואח"כ. על מלכי האדמה בארמה שהוא
נשחט ומוטל הוא וכל שרי מלכות שבמרום כגדיים וכבשים של יום הכפורים :
פרק 1 אמר ר'ישמעאל כל ההתראות הללו וכל התנאים חללו כי התרו בו בסמא"ל והוא אמר קכלתי
עלי ויכחרו עשרה אבירים הלו : ב אמר ר' ישמעאל מה עשה והדריא"ל. ה' אלחי: ישראול לא
הפ יק


',


2-2


|
|
/
2
₪
+


פלקי  -‏ מקה . חיכלות > ד


הפסיק לו לסופר. כתוב גזרות ומכות גדולות, ‏ שנתמלא על סמא"ל הרשע שקבל עליו כל. התנאים. הללו
אלא נטל הוא בעצמו נטר ליום נקמה שעתוד. ושמור לרומי הרשעה תעלה ענן אחת למעלח. מרומי
ותוריד שחין לח על האדם ועל הבהמה ועל הכסף. ועל הוהב .ועל כלי מתכות שלשה חדשים ואח"כב
תעלה ענן אחרת ותראה את חברתה ותעמוד במקומה ששה חדשים ותוריר נגע צרעת ספחת .ובהרת על
רומי עד שיאמר אדם הי לך. רומי וכל אשר בה בפרוטה ויאמר אינה מתבקשת לי : ג אמר ר' ישמעאל
סח לי סגגסגא"ל שר הפנים ידידי שב בחיקי ואגיד לך מח. תהא על ישראל ישבתי בחיקו והי" מפתכל
בי ובכה והיו הדמעות נופלות מעיניו ונופלות. על פני, , אמרתי. לו הדר זיו. מרום למה תבכה אמר לי.
ידידי בא ואכניסך ואוריעך מה גנוז לישראל עם קדש, תפשני והכניסני בחדרי חדרים ולגנזי גנזים ולאוצרות
של הפנקסים ופתח והראני כמה צרות כתובות צוררות משונות זו מזו אמרתי לו הללו למי אמר לי
לישראל אמרתי לו. ויכולין לעמוד בהם אמר לי למחר בא ואודיעך צרות משונות מאלה למחר. הכניפני
להדרי חררים והראני צרות משונות מהראשונות אשר לחרב ולרעב ולשבי , אמרתי לו הדר זיוי ישראל
בלבר חטאו אמר לי בכל יוםמתחדשות צרות רבות עליהם מאלה וכשנכנסים לבתי כנסיות ועונין אמן
יהא שמיה רבא אין אנו מניחים אותם לצאת. מחררי חדרים: ד" בשעה שיררתי מלפניו שמעתי קול מרבר
בלשון ארמי וכך היה. אומר. מקד' צריו"ת ובתולן לעלמין לבוה ובני מלכא לקטלא ודירות" דמלכא תנטר -
ארמלתא ומדבחה לאסתאבו ופתורה דמתקנן יבזוניה בעלי רבבא וירושלים ליגרש וארעא רישראל לויע :
ביון ששמעתי את הקול החזק נבעתי ‏ ונדמתי ונפלתי לאחורי. ער שבא הררניא"ל השר ונתן בי כח
ונשמה והעמירני על רגלי ואמר לי. ידיד מה עלתה לך אמרתי הררזיו. מרום שמא אין להם תקנה לישראל
אמר לי ידידי בא ואכניסך לגנזי נחמות וגנזי ישועות הכניסני. לגנזי ישועות. וגנזי נחמות וראיתי כתות
של מלאכי השרת יושבין ואורגין בגדיישועה ועושין כתרי חיים וקובעין בהן אבנים טובות ומרגליות ומרקחים
כל מיני בשמים וממתקין יינות לצריקים.וראיתי כתר אחד משונה וחמה ולבגה ושנים עשר מזלות קבועים
בו, אמרתי לו הדר זיו מרום כתרים הללולמי. אמר לי לדוד מלך ישראל אמרתי לו הדר זיו מרום הראני
את כבודו של דוד אמר ליהמתן ידידי שעות עד שיבא דוד מלך ישראל בכאן ותראה בגדולתו:

פרק ז
תפשני והושיבני בחיקו אמר. לי מה אתה. רואה אמרתי לו אני רואה שבעה ברקים שהם רצים

באחדאמר לי בניכבוש עיניך שלא תועזע שיצאו לקראת דוד, מיד רגשו כל אופנים ושרפיםוחיות
הקודש ואוצרות שלג וענני כבוד ומולות וכוכבים ומלאכי השרת. ולהוטי זבול ואומרים למנצח מזמור לדור
חשמים מספרים וגו' , ושמעתי קול רעשהבא מערן ואומר ימלוך ה' לעולם ודוד מלך ישראל בראש וכל
מלכי בית דוד אחריו וכל אחד ואחד ‏ כתרו בראשו וכתרו של דור מובהק ומשובח מכל הכתרים וזיוו
הולך מסוף העולם וער סופו : ב כיון שעלה דור לבית המקדש שברקיע מוכן לו כסא של אש שהוא מ'
פרסאות גובה כפלים ארכו וכפלים רחבו כיון ‏ שבא ,רוד וישב לו על הכסא שמוכן לו בנגד כסא קונו
וכל. מלבי בית דור יושבין לפניו וכל מלבי ישראל יושבין מאחריו מיד עמד דור ואמר שירות ותשבחות
שלא שמען אדם מעולם וכיון שפתח דודואמר ימלוך ה' לעולם. פתח מטטרו'ן וכל פמלייא שלו קק"ק ה'
צבאות והחיות משבחות ואומרות ברוך כבור. ה' ממקומו ורקיעים אומרים ימלוך ה' לעולם והארץ אומרת
ה מלך. ה' מלף וכל מלכי בית דור והיהה' למלך על כל. הארץ: ג אמר ר' ישמעאל כשבאתי והודעתי זו
מלפני בסא הכבוד שמחו כל החביריםועשו יום משתה ושמחה ולא עור אלא שאמרו הנשיאים בשמחתן
הביאו לפנינו מיני זמר ונשתה בהם הואיל. ועתיד הרריא"ל ח' אלהי ישראל לעשות נקמה ונפלאות. ופלא
פלאות. ברומי הרשעה ונגילה בשמחת כנור ועוגב: . אמר ר' ישמעאל מה עשו ב'ד של מעלה באותה
שעה צוו למלאכי חבלה וירדו ועשו. על לופינוס קיפר ונחרצה ולא נשתייר בכל שריר ופלים ורפה אשת

נעוריו


פרקי.. פרק ה מ היכלות


נעוריו וכל אמהותיו ופלגשיו היו טרופין ומוטלין לפניו כל בניו ובני ביתו וכל מחמרי עיניו + ד מה עשו .


לאותו הרשע נוולוהו ונבלוהו במתיו מפני שהיו מוטלין לפניו וכיון שהיה שולח ידו כל בריה ליטול אחד
ממתיו של לופינם קיסר להניחו על מטתו לקוברו היה התהום בולעו שהיה מושך יר ופולטו והיו מוטלין
לפניו ולא עוד אלא שסרחו ונבאשו בכל היכל מלכותו והיה מתבייש בפני שני המלכיות שהיו נכנפין לפניו:
פרק ך₪ אמר ר' ישמעאל סח לי סוריי"א שר הפנים ידידי אומר לך כל. בושת וכל כלימה של אותו
רשע למה על ר' חנינא בןהרריון שהגיע יומו להורגו, אמר לו מרי קיפר חזור בך. על אותו
חכם שלא יהרג אמר ימות הוא וכל בני ביתו ורומי תספה עמו וברבר הוה איני חוזר : ב אמרר' ישמעאל
סח לי סוריי"א שר הפנים ירידי אל תעצב במרה ואת שאתה נפטר בה לבית עולמך שכבר מלאוהרריא"ל
ה' אלהי ישראל שחוק על אותו רשע ואמר חרר גאון שאני שרוי בו וכסא כבוד שפלסלו לו בין שאיני
עווב משנברא ועדי ער שאני מטעימו טעם אור וגחלי אש כרובים ואופנים וחיות הקודש ושרפים לאותו
רשע בגהנם על ידי ר' חנינא בן תרדיון: ג שח לי סורי"א שר הפנים ירידי אומר לך מה עשה הדר
מהור זיו הדר אוריה"ם ה' אלהי ישראל ואית ראמרי אוהיהי"ם ה' אלהי ישראל, באותו שעה צוני וירדתי
ורחפתי את לופינוס קיסר מהיכלו שהיה ישן בו בלילה והולכתי אותו בבית להקת חזירים וכלבים והכנסתי
את ר' חנינא בן תרדיון והולכתי אותו בהיכלו של לופינס קיפר , למחר באו ההורגים על שנצטוו על
> ר' חנינא בן תרדיון לומר נפלאות יושב ועושה בבית המדרש ויושב ומלמר תורה לאבירי ישראל התיזו
את ראשו ונרמה להם לופינוס קיסר כר' חנינא בן תרדיון וחתכו את ראשו. ה' חנינא בן תרדיון קשר
כתר מלכותו ומלך על רומי כצורת פניו של לופינוס קיפר ששה חדשים והרג ששת אלפים הגמונים אלף
לחודש, והעמידו בצורת ר' חנינא בן תרהיון לופינוס קיסר לפני רומי ונמלוהו והשליכוהו באש והמיתוהו


ואחר החיותן של מעלה תפשוהו והטילוהו באש ובמדה זו לכל עשרה הכמי ישראל + ך] מפני שהכרון. >


יוצא מערבות רקיע מכריז ואומר בב"ד של מעלה מחשבה שחשבה רומי הרשעה על אבירי ישראל

לאבדם והדריא"ל ה' אלהי ישראל היה מסכים ואע'פ כן אחרי הרהור שרומי חרשעה מחשבת הרי היא
כאלו עשאוה :

פרק ם
אמר ר' ישמעאל סח לי סוריי"א שר הפנים ידידי אומר לך שבחו של מלך וכסאו לכך נאמר

כפא כבודך על כרובי מעלה רוממתה ואופני שבעה נושאים אותן ובריות כפוד וקיטור ובריות


דליקה מעוטרת בגאוה ובזהיון ועיני שרי נשואות בהם והיו מושכות תחתיו כאילנות תחת המחרישה ותי'.


נטוי על ראשיהם כעוז תוקף וגבורה כדבר שנאמ' קק"ק ה' צבאות וגו' :ב תתהדר תתנשא תתרומם
מלך מפואר מעל כסא רם ונשא נורא ‏ ומכותל אתה שוכן בחדרי הוכל גאוה מבוהלין. ומויעין ערבות
חדום רגליך בקול רנה ורעש וזמרה וההמון אומרים שירה כרבר שנא' קק'ק ה' צבאות וגו" + ג עיריגבורה
ומפעמי שכינה ומכת יושר קול מגדילי שירה וגערה. לקול משרתים לקול אבירים לקול משוררים כחך
ערב ונעימה קדושה שוכן בהגיון להבה הם מנשאים גלגלי כסא כבור רנה רנן מושב עליון הריע הריעיונות
יפ"ב מאמר ה': ך' עיטורי פאר וכתרי כתרים מרנגי עליון בשיר גילה רוממו אתם לאדון לחבה כי בשכינה
שכינה חרר חדרי חדרים אתם חונים הפליא ,את שמכם משם משרתיו הבדיל אתכם משרי המרכבה


המזכיר שם אחד מכםאש לוהטות אותן להבה סובבת מקפת גחלי זיו מנהוות כדבר שנא' קק"ק ה' צבאות-


וגו' : [7 מבטלי גזירה ומעירי שבועה מעבירי אימה משירי קנאה מוכירי אהכה מסררי דעות לפני הדר

נאון היכל מה לכם שאתם מרגנים ופעמים לכם שאתם נוראים ופעמים לכם שאתם מבוהלים , אמרו

בשאופני מרכבה. מהרירין ועומדין בבהלה וכשווהר מרכבה מלא רין אנו שמחים שמחה רבה כהבר
| שנאמר קק"ק ה' צבאות וגו :


פנים


כ


פרקי | פקיאע היכלות ה


פרק * פנים נאים פנים הדורים של יופי פנים של להבה פני ה' אלהי ישראל כשהוא יושב על כסא
כבורו וסלסולו מתייא במושב הרר יופי ואז מיופי גבורת הדא מעלה מהדר חתנים וכלות בבית
חופתן המסתכל בו מיד נבקע המציץ ביופיו משתפך כקיתון . המשרתים אותו ביום לא ישרתוהו מחר
והמשרתים אותו למחר אינם משרתים לו היום כי תשש כחן והושחרו פניהם תעלה לבן ונחשכו עיניהם
אחר הדר יופי הדר של מלכם שנא' קק"ק ה' צבאות וגו' : ב משרתים אהובים ונאים משרתים קלים >
מטהרים העומרים על אבן כסא הכבוד והנצבים על גלגל המרכבה כשאבן כסא הכבור מחזר עליהם
כסא גלגל המרכבה מחיצתן העומדים לימין חוורים ועומרים לשמאל העומדים לפנים חוורין. ועומדין
לאחור והעומדים לאחור חוזרין ועומדין לפנים, הרואה את זה אומר זהו והרואה את זה אומרזהו קלסתר
פניו של זה דומה לוה , אשרי המלך שאלו משרתיו אשרי משרתיו שוהו מלכם אשרי עין הנזונת והמסתכלת
באור המופלא הזה ראיה מופלא ומשונה עד מאד כדבר שנא' קק"ק ה' צבאות וגו' : ג נהרי ששון
נהרי שמחה נהרי גילה נהרי אהבה נהרי דעות נהרי רצון משתפכין ויוצאין לפניו מלפני כסא הכבוד
ומתגברין והולבין בשער נתיבות ערבות רקיע מקול נגינות כנורות חיותיו, מקול רנה מפי אופניו מקול
זמירות צלצול כרוביו ומתגבר קול ויוצאין ברעש בשעה שישראל אומרים לפניו קק"ק וגו': ך' כקול מים
רבים כרעש נהרות רגלי תרשיש שרוח דרומית עוררות בהם , כקול שירה של כסא הכבוד שמוכיר
ומשבח למלך מפואר המון רעש גדול הב ו עוובין בו קולות בכסא הכבור לעורו ולחוקו כשהוא
מזמרו ומקלסו לאביר יעקב כדבר שנא' קק'ק ה' צבאות וגו': דֶן לי שמים וארץ ויורדי מרכבה אם כרובים
הנידו זה אמרו לכלימה אני עושה בתפלת שחרית ובתפלת המנחה בכל יום בכל שעה שישראל אומרים
קק"ק ה'ולמרו אותןואמרו להם שאו עיניכםלרקיע כנגד בית תפלתכם בשעה שאתם אומרים קק'ק י"צ וגג':
פרק יא
אין לי הנאה בבית עולמי שבראתי אלא בשעה שעיניכם נשואות לעיני ועיני נשואות לעיניכם
בשעה שאהם אומרים לפני קק"ק כי הקול ההוא היוצא מפיכם לפני כריח נחוח: ב. והעידו
להם מה עדות אתם רואים מה אני עושה לקלפתר פניו של יעקב אביכם שהיא חקוקה על כסא כבודי


כי בשעה שאתם אומרים לפני קק"ק כורע אני עליה ומנשקה ומחבקה ומגפפה וירי על זרועותי' בשעה


= שאתם אומרים לפני קק"ק ה' וגו': 3 מי לא יהדר למלך. מהודר מי לא ישבח למלך משובח מי לא
יקדש למלך מקורש שבכל יום ויום נפלאות וגבורות באות ומתרגשות לפניו משונות זו מוו בי מקבל
עפעפי אפריותיו ששורר ויוצא מפיהם באותו השם שם הנכנס באזנים ויוצא בפה ומשתכח מהלב שאינו
הגון לו שנא' קק"ק ה' צבאות וגו' : ך' במקוס שמוכירין אותן מאיר ומזריח מוהיר ומכסיף ועורר פטדה
ויהלום ספיר נפך וברקת ושיש טחור כי מופלא ומשונה גדול שם שנברא בו שמים וארץ ונבלמו ונתלו
בו כל סדרי בראשית כרבר שנא' קק"ק ה' וגו' התגבהו בעלי רוממה התגברו בעלי גבורה התגאו התגאו
בעלי גאוה התנשאו התנשאו בעלי והיון כי למלכו של' עולם בלבר ולכל משרתיו רוממה גבורה וגאוה
וזהיון כי למשרתי גאונו נאה להתגאות ולמנטלי כסאו ראוי להתגבר :


פרק וב
מכפא כבורו ומעלה ק'פ אלפים ומאת אלפים רבבות פרסאות גבהו מזרוע ימין ועד שמאלו


שבעים ושבעה רבבות פרסאות וורועותיו כפולים על שכמו זרוע ימין קניססיקי"ה שמו שמאל


מתקהיאססי"ה שמו כפות יריו ארבעת אלפים רבבות פרסאות כל אחד ואחר כף ימין הורוי"ה שמו ושל


שמאל היאחששי"ה שמו למה נקרא שמו האל הגדול הגבור והנורא אמר ממטרו'ן עד כאן ראיתי רום
ידירי"ה רמאריה עלמא שלום מה דודך מרוד וגו' דודי צח וגו' כל הפרשה כולה עד בנות ירושלם + ב כי
כמה גבורים הם מנטלים כסא הכבור של מלך גבור' טעונים ועומדים יום ולילה ערב ובקר. וצהרים


| בחררה גדולה באימה ברתת בויעה וביראה + ג וכי כמה בח יש בכם משרתי אלהינו שאתם משמיעין


1 לו


פרקי- פרק יב יג. יד חיכלות.


לו וכרון שמו ברום . עולם: אין חקר ואין: מספר בקול; בתקף זרת שמים עליכם יוררי מרכבה ואם לא
תגידו ותאמרו מה ששמעתם והעידו מה שראיתם על פנים: 7 פנים של רוממה פנים. של גבורה פנים
של גאוה פנים של זהיון שמתנשאות מתנטלות מתרגשות ומתגדלות הפנים מתגהות ומתגברות ג'פ בכל
יום ויום במרום ואין בני אדם יורעים ומכירים בהם כדבר שנא' קק'ק ה' צבאות וגו' :

פרק יג
כשמלאך הפנים נכנס לסלסל ולסדר לכסא. כבורו ולהכין מושב. לאביר ‏ יעקב. אלף אלף
| כתרים קושר לאופני הור לכל אחר ואחד מהם בראשו אלף אלף פעמים כורע ונופלומשתטח

לפני כל אחד ואחר מהן , שני אלפים כתרים. קושר" לכרובי כבוד לכל אחדואחד מהן בראשוושני אלפים
פעמים כורע ונופל ומשתטח לפני כל אחר ואחד מהן, שלשת פעמים אלפים כתרים קושר לחיות הקורש
לכל אחד ואחר מהן בראשה וג' אלפים פעמים כורע ונופל ומשתטח לפני כל אחת ואחת. מהן , ששה
אלפים כתרים קושר. לנוגה אור לו ולשמונת אלפים אלפי אלפים ורוב ריבי רבבות כתרים ששה
אלפים פעמים כורע ונופל ומשתטח לכל אחד ואחד'מהן, שנים עשר אלפים כתרים קושר לבוק לו ולששה
עשר אלף אלף אלפי אלפי אלפים רוב רובי ריבי: ריבי רבבות רבבות כתרים. שנים עשר אלפים פעמים
כורע ונופל ומשתטח לפני כל אחד ואחד מהן: ב בבקשה מכם מדות נושאי כסא הכבוד .בלב שלם
ובנפש חפיצה ויגדילו גילה ורינה שורה. וומרה.לפני כסא כבורו של מוטרוסיא"י נבו"ב. מרתצע'"ן ואית
דאמרינן נרי"ב. מתרצע'ן ה' אלהי ישראל ופותח לבו בשעת תפלת כניו ויררש וימצא להם ליוררי מרכבה
בשעה שהן.עומדין לפני כסא כבודו + ג בכל יום ויום בהגיע עלות השחר מלך הדור יושב ומברך לחיות
לכם חיות ‏ אני אומר לכם בריות אני משמיע חיות חיות נושאות כסא כבודי בלב שלם ובנפש חפיצה ,
התברך שעה שיצרתי אתכם ותתרומם המול שוצרתיאתכם בו יאיר אור. אותו יום שעליתם במחשבה על לבבי
שאתם כלי חמדה שתקנתיושיכללתי אתכם בו כי החרישו לי קול יצורי שבראתי ואשמע ואאזין לתפלת בני:
בכליום ויום בהגי תפלת המנחה מלך הדור וושב ומרומם לחיות ער שלא יכלה דבר מפיו חיות הקודש.
יוצאות מתחת כפא הכבוד ופיהם מלא ריגה בכנפיחם מלא גילה ידיהם מנגינות ורגליהם מרקדות ומקיפות
וסובבות את מלכם: אחת מימינו ואחת משמאלו ואחת מלפניו ואחת מאחריו ומגפפות ומנשקות אותוומפרעות
פניהם הן: מפרעות ומלך. הכבוד מכסה פניו והיה ערבות רקיע מתבקע מפני מלך הדר זיו יופי תואר
חמדת חמלת תאות. זיהר. הגזר שבה מראה פניהם כדבר שנא' קק"ק : 0

פרק יד
מנטלי גזירה מפירי שבועה מעבירי חימה משיבי קנאה מוכירי. אהבה אהכתו של אברהם
| אבינו לפני מלכם. כשהיו רואין אותו שחוא כועם על בניו מה חן עושין מחבטין. כתריהן ומתירין

את מתניהן ומכים על ראשם ונופלים. על פניחם ואומרים התר התר יוצר בראשית סלח סלח אביר יעקב
מחול מחול. קדוש ישראל כי אדיר מלכים אתה + ב מלך נורא מלך מבוהל מלך יקר ונכבד למה לך איבה
עם זרע אברהם למה לך קנאה עם זרע יצחק למח לך תחרות עם זרע ‏ יעקב כי קנין שמים וארץ קראת
אותם , ויוצאות קרנות מתחת כסא כבודו. פמיליות פמיליות. ותוקעות ומריעות ומברכות : ג ברוכים אתם
מלמרי זכות על בני שבח לכם. מסלסלי אבות וכל צבא מרום כבור וגדולה עשו להם , ארר"ו אט"ה סע'ן
עוד"י פצ"ת ה' אלהי ישראל היו נקראיך, הרי, הא אומר לך ה' הגדולה והגבורה וגו' ואומ' מה רבו
מעשיך ה' וגו' לכך נאמ' תתהדד תתרומם ותתנשא מלך מפואר תהברך ותתקדש טוטרוסיא"י ה' אלהי
ישראל : ך' שהוא נקרא. טומרוסוא"י מוטרוסי"ה טוטרותי"ה טוטרופי"ה טוטרוסיא"ל טוטרופי"ג מוטרוסי"ך
טומרופי"ף טוטרוסי"ץ , מומרוסי"ש טוטרופי"ב טומרופי"ן טומרופי"ס טוטרוסי"ע טוטרוסי"ק טוטרוס"ת
צורט'ג והדריא"ל אשרויליא"י (וסימן רהדא הלכתא לְמְגרס אילין שמהתא דברכתא ממורסיא"י ועד מוטרוסי"ת

ניגרוס הדא מפורתא. יח אחל. גך פץ שבנ"ס עק"ת :
אמר


פללף | פוק משהת היכלות": וְ


פרק טן
אמר ר' ישמעאל כיון שלאה ר' נחוגיא בן הקנה את-רומי הרשעה שנטל עצה על אבורי ישראל
לאבד אותם. עמד. וגילה סודו של עולם מדה. שהוא רומה למי שהוא. ראוי לחסתכל. במלך
וכסא בהדרו ויופיו-וחיות הקודש בכרובי גבורה. ובאופני שכינה כבזק מבוהל בחשמל נורא ברגיון שמוקפ
סביב לבסא בגישרין ובשלהביות שמתגברות ועולות בין גשר. לגשר ובאבק עשן ובריח זו שחיה מעלה
כל אבק נחליו שהיה מחופה. ומכפה את כל חדרי הוכל ערבות רקיע בערפלי גחליו ופורי"א שר הפנים
עבר טומרכיא"ל. ה'. גאה : ב למה דומה זו לארם שישלו: סולם בתוך ביתו לכל מי שנקי ומנוער מעבורה
זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים וחלול השם ועזות פנים"ואיבת חנם וכל עשה ולא תעשה שומר : ג אמר
ר' ישמעאל אמר לי ר' נחוניא בן הקנה בן גאים אשריו ואשרי נפשו שבל מי שנקי ומנוער משמונה
מדות. הללו שטוטרכיא"ל ה' וסורי'א עברו מואם בהם : ך יורד ומפתכל בגאוה נפלאה ושררה משונה
גאוה של רוממה ושררה של זיהיון שהן מתרגשות לפני כסא כבודו פעמים בכל יום ויום במרום ‏ מיום
, שנברא העולם וער עכשיו לשבח שטוטרכיא"ל ה' מתנהג בה במרום +
פרק מז
אמר ר' ישמעאל כיון ששמעו אוני התראה הואת תשש כחי אמרתי לו ר' א'כ אין לרבר סוף
| שאין לך אדם שהנשמה בו שנקי ומנוער משמונה מרות. הללו , אמר לי בן-גאום ואם לאו
עמור והביא לפני כל גבורי חבורה וכל אדירי ישיבה.- ואומר לפניהם הרזים הפתורין הכבושין נפלאות
ועריגת המסבת ששכלול העולם וסלסולו עומר עליה ושפור שמים וארץ שכל כנפי ארץ ותבל וכנפי רקיעי
מרום קשורין תפורין ומחוברין תלוין ועומרין בו ונתיב סולם מרום שראשו אחר בארץ וראשו אחר על
רגל ימין כסא כבוד : ב אמר ר' ישמעאל מיר עמדתי והקהלתי את כל סנהררין הגדולה. וקטנה. למבוי
הגדול השלישי אשר בבית ה' ואני יושב. על ספסל של שיש טהור ‏ שנתן לי אלישע אכי מחפץ יולדתי
שהכניפה לו בכתובתה : 2 ובא רבן שמעון בן גמליאל ור'א הגדול ור' אליעור בן רמה ור' אליעזר בן
שמוע ור' יוחנן בן רהבאי וחנני' בן חכינאי ויונתן:בן עוזיאל ור' עקיבא ור' יהודה בן בבא באנו וישבנו
לפניו והיו כל המון חבירים עומדין. על רגליהם כי היו רואין כוביות של אש ולפידי אור שמפפיקין ביניהם
ובינינו ור' נחוניא בן הקנה יושב ומסדר לפניהם את כל דברי מרכבה ירידה ועליה היאך יורד מי שיורר
והיאך יעלה מי שיעלה : ךָ' וכיון. שהיה ארם מבקש לורר למרכבה היה. קורא אותו: לפורי"ה שר הפנים
ומשביעו מאה ושנים עשר פעמים בטוטרוסיא"י ה' שהיה נקרא טומרפיא"י צורט"ק טוטרכיא"ל טופג"ר
אשרויליא"י זבודיא"ל ווהרריא"ל טנדא"ל שוק"ר הווי"א דהיבורי"ן ואדירירו"ן ה' אלהי ישראק : רֶן שלאיוסיף
על מאה ושנים עשר פעמים ולא יגרע מהם או מוסיף או גורע דמו בראשו אלא פיו יוצא שמות ואצבעות
| יריו מאה ושנים עשר. יספרו:מיד. יורר: ושולט במרכבה :
פרק ין אמר ר' ישמעאל כך אמר ר' נחוניא בן הקנה בשבעה היכלות יושב טוטרסיא"י ה' אלהי ישראֶל
חרר בתוך חדר ובפתח כל היכל והיכל שופרי הסף שמונה ארבעה מימין המשקוף וארבעה
לשמאל המשקוף: ב אלה שמוהם של שומרי פתח היכל הראשון רהביא"ל וקשריא"ל גהוריא"ל ובזתיא"ל


| שופהיא"ל ודהריא"ל מהקיא"ל ושויא"ל ואית דאמרי שיביא"ל :ג אלה שמותם של שומרי פתח היכל השני


טגריא"ל ומתפיא"ל סרהיא"ל וערפיא"ל שהרריא"ל וסטחיא"ל רגעיא"ל וסהיביא"ל: 7 אלה שמותם של

שומרי הפתח היכל השלישי שבוריא"ל ורצוציא"ל ושלמיא"ל סבליא"ל ווהזהיא"ל הדריא"ל ובזריא"ל :

₪ אלה שמותם של שומרי פתח היכל הרביעי פחדיא"ל וגבורתיא"ל כזויא"ל ושכיניא"ל ושתקיא"ל וערביא"ל -

ובפיא"ל וענפיא"ל : [ אלה שמותם של. שומרי פתח היכל החמישי תחיא"ל ועוזיא"ל ‏ גטיא"ל גמהיא"ל

וסעפריא"ל גרפיא"ל וגריא"ל דריא"ל ופלטריא"ל : ] אלה שמותם של שומרי פתח היכל הששי רומיא"ל

ווקצמיא"ל גהגהיא"ל וארפברסביא"ל. עגרומיא"ל ופרציא"ל ומחקיא"ל ותופריא"ל : ך] ובפתח היכל השביעי
וקופין


פרקי פרק י יח יט היכלות


וקופין ועומרין כל הגבורים ‏ עריצים עזים וקפוים נוראים ומבוהלים. גבוהים מהרים. ולטושים מגבעות
קשתותם דרוכות והן בפנים חרבות למושות והן בידיהם וברקים טורדין ויוצאין מגלגלי עיניהם. וכוביות
אש מחוטמם ולפידי נחלים מפיהם וכובעים ושריונות הן מעוטרין ורמחים וחניתות תלויות להן בזרועותם:
פרק סוסיהם
סוסי חשך סוסי צלמות סופי אפילה סוס אש סוסי דם סוסי ברד סוסי ברול סופי
| ערפל סוסים שרוכבים עליהם העומרים על אבוסי אש ומלאים גחלי רתמים ואוכלים גחלים

מתוך אבוסיהם כשיעור מ' סאה בפה אחד לשיעור פה כל סוס וסוס שלשה כשיעור פתח מאבוסי של
קיסריה: ב. ונהרי אש בצר אבוסיהם והיו שותים בל סופיהם בשיעור אמת המים שיש בנחל קדרון
שמוציאה ומחוקת כל מימי גשמים של ירושלים והיה שם. ענן למעלה מראשם מולף דם למעלה מראשם
שלהם ושל סופיהם וזהו סימן ומירה של שומרי פתח היכל. השביעי וסוס כל פתח כל היכל והיכל :
והיו עולין. כל בעלי יורדי המרכבה ואינם נזוקים אף שהיו רואים כל היכל זה ויורדים בשלום ובאים
ועומדין ומעירין. ראי" נוראה ומבוהלה ומה שאין בו בכל היכל של מלכי בשר ודם מברכין ומשבחין ומקלפין
ומפארין ומרוממין ומהדרין ונותנין כבור ותפארת וגדולה למומרוסי"א ה' אלהי ישראל: ששמח ביוררי
מרכבה והיה יושב ומצפה לכל. אחר ואחר מישראל. אימתי ירד בגאוה מופלאה ושררה משונה בגאוה של
רוממה ושררה של זיהיון שמתרגשות. לפני כסא הכבור שלשה פעמים בכל יום במרום ומשנברא העולם
וער עבשיו: לשבת : ך' מלך ישר מלך נאמן מלך אהוב מלך נחמר מלך סומך מלך עלוב מלך עניו מלך
צריק מלך חפיד מלך קדוש מלך מהור מלך ברוך מלך. גאה מלך גבור מלך חנון מלך רחום מלך מלכי
המלכים : 71 ואדון הכתרים מחמר ומצפה טוטרוסא"י ה' אלהי. ישראל במדה שמצפה לגאולה ולעת
ישועה ששמורה להם לישראל. אחר חורבן הבית השני האחרון ואומתי ירד היורד. למרכבה מתי. יראה -

בגאות מרום מתי ישמע קץ ישועה מתי יראה עין לא ראתה מתי יעלה ויגיד לזרע אברהם אוהבו :

פרק ימ
א'ר ישמעאל כשאתה בא ועומד. על פתח היכל ‏ הראשון מול שתי חותמות בשתי ידיך
אחר של טומרופיא"י ה' ואחד של סורי"א שר הפנים, של טומרוסיא"י ה' הראה אותם לעומדים

לימון ושל סורי"א הראה אותו לעומדים לשמאל מיד כהביא"ל השר שהוא ראש פתח היכל הראשון ופקור
על היכל ראשון ועומר לימין המשקוף ומופהיא"ל שר העומד לשמאל המשקוף עמו מיד תופסין אוהך
ומשלימין ומוהירין עליך לטגריא"ל השר שהוא ראש פתח היכל השני ועומר מימין המשקוף ומתפיא"ל
השר העומד לשמאל המשקוף עמו : ב והראה אותם שתי חותמות אחד של אדריהרו'ן ה' ואחר של
אוהזיי"א שר הפנים , של ארריהרו'ן הראה אותם לעומרים לימין ושל אוהזי"א שר הפנים. הראה אותם
לעומרין לשמאל מיר תופסין אוהך אחד מימינך ואחר משמאלך עד שמוליכין ומוסרין אותך ומשלימין
אותך ומזהירין עליך לשבוריא"ל השר שחוא ראש פתח היכל השלישי ועומד לימין המשקוף ורצוציא"ל השר
העומר לשמאל עמו : ג והראה אותם שתי חותמות אחד של צורה"ק ה' ואחד. של רהביורו"ן שר הפנים
של צורה"ק ה' הראה אותו לעומדין לימין ושל דהביורו'ן שר הפנים הראה אותו לעומרין לשמאל מיר
הופסין אוהך אחד מימינך ואחר משמאלך ומוליכין לפניך שני שרים מלפניך ושני שרים מאחריך ומשלימין
אותך ער שמוליכין אותך ומוהירין עליך לפחריאיל השר שהוא ראש פתח היכל הרביעי ועומד לימין
המשקוף וגבורתיא"ל השר העומר לשמאל המשקוף עמו: ך' והראה אוהם שני חותמות אחד של זבוריא"ל
ה' ואחד של מרגיויא'ל שר הפנים, של זבוריא"ל הראה לאוהן העומרין לימין ושל מרניויא'ל שר הפנים
הראה לאותן העומדין לשמאל מיד תופסין אותך אחר מימינך ואחר משמאלך עד שמוליכין אותך ומוסרין
אותך ומשלימין אותך ומזהירין עליך לתחיא"ל השר שהוא ראש פהח היכל החמישי ועומד לימין המשקוף
ועוזיא"ל השר העומר לשמאל המשקוף עמו: ד והראה אותם שני חותמות אחד של מוטרביא"ל ה' ואחר


של


פרקי פרק יט כ כא היכלות ז


של זהפניריא"י שר הפנים, של טוטרביא"ל ה' הראה לעומדין לימין ושל והפניריא"י שר הפנים הראה
אותם לעומדין לשמאל מיד תופסין אותך שלשה שרים מלפניך ושלשה שרים מאחריך וכו" : | מפני
ששומרי היכל הששי היו משחיתין ביוררי מרכבה ולא ביוררי מרכבה שלא ברשות והיו מצווין עליהן
ומכין אותן ושורפין אותם ומעמירים אחרים במקומיהם ואף אחרים העומרים תחתיהם כך היא מדתם
אינם מתיראים ומעלים ללב לומר למה אנו נשרפים וכי מה הנייה יש לנו שאנו משחיתין ביורדי מרכבה
ולא ביוררי מרכבה שלא ברשות ועדיין כך היא מדתם של שומרי פתח היכל הששי :
פרק 5 א'ר ישמעאל אמרו לי כל חבורה בן גאים אתה מושל באור של תורה כר' נחוניא בןהקנה,
ראה אם .החזרתו וישב אצלינו מצפי שהיה מציץ ויאמר לנו מה הוא מיורדי מרכבה ולא מיוררי
מרכבה שהן פוגעין בהן שומרי היכל הששי ולא היו נוגעין ביוררי מרכבה כל עיקר מה הפרש בין אלו
לאלו :+ ב. א"רישמעאל מיד נטלתי מטלית של מילת פרח בה ונתתי אותה לר' עקיבא ור' עקיבא נתנה
לעבר שלנו לומר לך והעמר מטלית זו אצל אשה שטבלה ולא עלתה לה טבילה והטבילה שאם תבא
אותה האשה ותאמר מדת ווסתה לפני חבורה בירוע שאחר אוסר ורוב מתירין אמרו לאותה אשה געי
בה במטלית זו בראש אצבע צרדה של יד ואל תררכי ראש האצבע עליה אלא כאדם שנוטל עצה מגלגל
עיניו שנפלה מרחה אותה ברמיזה : ג הלכו ועשו כן והניחו את המטלית לפני ר' ישמעאל נעץ בה מורביא
של הדס מלאה פלייטון ששרו באפלסמון נקי והניחוהו על ארכובותיו של ר' נחוניא בן הקנה מיר פטרוהו
מלפני כסא הכבור שהיה יושב. ורואה בגאוה מופלאה ושררה משונה בגאוה של רוממה ושררה של זיהיון
שמתרגשות. לפני כסא הכבור שלשה פעמים בכל יום ויום במרכבה משנברא העולם ועד עתה לשבת :
ן' ובקשנו ממנו מי הוא מיוררי מרכבה ולא מיוררי מרכבה אמר לנו אלו בני ארם שהיו לוקחין אותם יוררי-
מרכבה ומעמידין אותם למעלה מהם ומושיבין אותם לפניהם ואומרין להם צפו וראו והאזינו וכתבו כל מה
שאני אומר וכל מה שאנו שומעין מלפני כסא כבור ואותם בני ארם אינם הגונים לכך לפיכך היו פוגעין
בהן שומרי פתח היכל הששי היו והירין שתבררו לכם בני ארם כשירים והן מחבירים הבדוקין :
1 כשאתה בא ועומר על פתח היכל הששי והראה שלשה חותמות של שומרי פתת היכל ששי לקצפיא"ל
השר שחרבו שלופה בידו ומוררין ויוצאין ממנה ברקים והיה מעורכה על כל מי שאינו ראוי להסתכל
במלך וכסא ואין כל בריה שממחה בירו וחרבו שלופה צווחת ואומרין הכל ועומדין במשקוףלימין: | ואחד
של רומיא"ל וכי דומיא"ל שמו והלא אביר גהידריה'ם שמו למה נקרא שמו דומיא"ל א"ר ישמעאל כך.
אמרר' נחוניא בן הקנה בכל יום ויום בת קול יוצאת מערבות רקיע ומכריו ואומר ב"ד של מעלה כך אומרים
מעו"ם ובר מנצ"ה ופוכי גש"ש געש'"ת ה' אלהיישראל קרא אותו דומיאל על שמי ומה שאני רואה מחריש
כך רומיא"ל רשות שלי משקוף של ימין והוא אתו קצפיא"ל השר ואין לו עליו לא איבה ולא שנאה ולא
| קנאה ולא תחרות אלא אלו לכבודי ואלו לכבודי. :
פרק א
זהרריא"ל ופעליפעליו שני חותמות הללו הראה מי שהוא לקצפיא"ל וברוני"ה הראה לרומיא"ל
השר שר ישר ועלוב מיר היה קצפיא"ל השר רורך קשתו ועמש ומביא לך רוח סערה ומושיב
אותך בקרון של נוגה ומתקיע לפניך כשיעור שמונת אלפים רבבות קרנים ושלשה אלפים רבבות שופרות
וארבעת אלפים רבבות חצוצרות ודומיא"ל השר הופט דורן והולך לפניך + ב ומה דורן א"ר ישמעאל כך
אמר ר' נחוניא בן הקנה רבי דורן זה שהיה דומיא"ל השר תופס לפני. קורין של אותו ארם שווכה ויורר
| למרכבה קא רורן של כסף או של זהב ‏ אלא שווכין לאותו אדם ולא היו שואלין אותו לא בחיכל ו
= ולא בהיבל שני ולא בהיכל שלישי ולא בהיכל רביעי ולא בהיכל חמישי ולא בהיכל ששי ולא בהיכ
שביעי אלא הוא מראה להם חותמו ועוובין אותו ונכנס: 1 ובפתח היכל ששי רומיא"ל השר שומר הסף
, 9 של


פרקי פרק בא בב בג היבלות

של ימין של פתח היבל ששי היושב על ספסל של יתוק טהור שבו זיו מאורות רקיע כבריתו.של עולם,
ארסמא"ן ואיר'ץ אדסטאר וכפינ'ו שמנו"ש עבשנ"ה ה' אלהי. ישראל ודומיא"ל השר מקבל אותו בסכר
פנים יפות ומושיבו על ספסל של יתוק טהור ויושב. אצלו על ימינו : ך' והוא: היה אומר שתים לפניך
אני מעיר ומתרה אין היורד למרכבה |אלא] מי שיש בו שני מדות הללו מי שקרא ושנה הורה נביאים
= ובתובים ושונה משניות הלכות ואגדות ופתרון הלכות אפור והיתר ומי שקיים כל התורה בולה ושומר כל

מ | האוהרות. וכל חוקים ומשפטים ותורות שנאמרו למשה בסיני :
פרק כב
ואםאמר יש בי שתי מדות הללו מיר חיה דומיא"ל השר נזקק לו לגבריא"ל הסופר וכותב לו
= את הנייר בסיקרא של קרון של אותואדם לומר כך וכך תורתו של פלוני וכך. וכך מעשיוומבקש
ליבנס לפני כסא הכבוד: ב וכיון שהיו רואין אותו שומר פתח היכל השביעי לדומיא"ל וגבריא"ל וקצפיא'ל
שהם באים לפני קרון של אותו אדם שווכה ויורד למרכבה מכסיף פניהם ויושבים שהי' ועופים מתירים
הקשתות הדרוכות ומחוירין החרבות הלטושות אל פדנן אעפ"י כן צריך להראות להם בחותם גדול וכתר
נורא של עא'ר סוב"ר מצוגיי"ה ובעשפט"ש ה' אלהי ישראל והיו נכנסין כבודו והיו מוציאון לפניו. כל מיני
זמר ושירהוהיו מזמרין ובאין לפניו עד שמעלין אותו ומושיבין אותו אצל הכרובים ואצל האופנים ואצל חיות
הקורש והוא רואה נפלאות וגבורה גאוה וגדולה וקרושה וטהרה אימה וענוה וישרות באותו שעה : ג. א"ר
ישמעאל שמו כל החבירים מדה ואת לאדם שיש לו סולם בתוך ביתו שעולה ויורד בו ואין כל בריה שממחה
בידו בא"יאל חכם הרזים ואדון הסתרים אמן ואמן: ך' א"ר ישמעאל זעף לי רשב"ג אמר לי כמעט רגע
כגפננו זה פמריא"י ה' אלהי ישראל מפני מה היה לך שנגת זדון עמנו כסבור אחרי שיונתן בן עוויאל אדם
קמן מישראל הוא מה אם פתם ובא ועמד על פתח היכל שביעי : ךז א"ר ישמעאל מיד הלכהי. וכעסתי
כנגר נחוניא בן הקנה לאמור נשיא כעם עלי למה לי חיים , אמר לי בן גאים אם לזו מה כבודי עליכם
שמתי בפיכם תורה נביאים וכתובים משנה ומדרש הלכות ואגדות ופי' הלכות אפור והיתר אלמלא פתרי
תורה שגנזתי מכם כלום באתםונראתם לפני יודע אני על מה באת לא באת אלא על שומרי היכל השביעי. :
פרק כג לך אמור לנשיא לכל שומרי ששה פתחי היכלות יש רשות להזכיר את שמותם וליגע בהם אבל
| שומרי פתח היכל השביעי ממשמע שמהם מבוהל אדם היכן יוכל ליגע בהם לפי שכל אחד
ואחר מהם שמו נקרא על שם מלכו של עולם ולא פרשתי אותם , עכשיו שאתם אומרים לי פרוש בואו
ועמדו על רגליכם כל א' מכם כששמו יוצא מפי כרעו ותפלו על פניכם מיד באו כל גבורי חבורה וכל
אדירי ישיבה ועמדו על רגליהם לפני ר' נחוניא בן הקנה והסופרים כותבים והם נופלים : ב אלה שמוהס
של שומרי פתח היכל השביעי הפרש של עליה חורפניא"ל והפטריא"י ה' אלהי ישראל שר ונכבר ונחמר
ונורא אבירוהיא"י כבפא"ל ה' שר ונחמד נכבר ונורא אטרגיא"ל ה' חטרוגיא"ל בנגא"ל ה' ה"ש שר ונככד
נחמד ונורא ומבוהל ויקר ומפואר ועוז ואריר ססמיטיא"ל ה' שר נכבד ונחמד ונורא ומבוהל ויקר ומפואר
ועוו ואדיר ואמיץ ענפניא'ל ה' שר נחמר נורא ומבוהל ויקר ומפואר ועוו ואדיר ואמיץ ששמו נזכר לפני
כסא כבודו ג' פעמים בכל יום ויום במרום מיום שנברא העולם ועד עכשיו לשבח מפני מה שטבעת של
חותם שמים וחותם הארץ. מסורה בידו : ( וכיון שהיוו כל מי שבמרום רואין אותו כורעים ונופלים על
פניהם ומשתטחין לפני מה שאין כן במרום ואם תאמר לפני שר הפנים משתחוים אלא חויץ מן העומדים
לפני כסא הכבוד שאין משתחוים לו לשר חפנים ולפני ענפיא"ל השר הם משתחוים ברצון וברשות אטרט'ס
רבו הגדול אפימיא"ל שמ"ה ברצ"ע ה' אלהי ישראל + [" אלה שמותם של. פתח. היכל שביעי של ורירה
שאלו שהפרשתי שמותם של טופיא"ל ולביא'ל עליה | טרפיא"ל ה' שר נכבד נחמד ונורא שהיה נקרא
אבירוהא"י ה' דלקוקיא"ל ה' שר נכבד ונחמד ונורא שהיה לבבפיא"ל ה' , יקריא"ל ה' שר נכבד נחמר
| ונורא


=פרקי פרק בג בר כת היכלות ח


.ונורא שהי' נקרא אטריגיא"ל ח' ישישיא"ל ה' שר נכבר נחמר ונורא שה" נקרא בנאג"א ה' טרפיא"ל ה" שר
נכבד נחמד ונורא. שחיה נקרא זוהליא"ל ה' ענפיא'ל ענפיא"ל ה' שר נכבד ונחמר ונורא שה נקרא.
שופסיא"ל ה' חוק ישר ואמיץ  :‏ ולמה נקרא שמו ענפיא"ל מפני ענף כתרי כתרים שהיה מונח בראשו
וחופה ומתכסה את כל חדרי היכל ערבות רקיע כיוצר בראשית-מה יוצר בראשית כתוב מקרא עליו פסה
שמים הודו אף ענפיא"ל השר עבר שנקר' על שם רבו כך. ולמה חביב מכל. שומרי .ששה פתחי היבלות
ופני שפותח פתח חיכל השביעי , ורצ'ו פנים יש בכל חיות הקודש נגד פתח היכל השביעי:

פרק כך
גדולה מכולם תקי"ב עינים יש בארבע חיות נגד פתח היכל השביעי פנים של צורת ארם פנים

של ששה עשר פנום = יש בכל חיה וחיה. נגד: פתח היכל השביעי = + ב וכיון: שהיה
אותו אדם מבקש לירד במרכבה היה ענפיא"ל השר פותח:דלתות ‏ היכל: השביעי. והיה אותו ארם נפנס
ועומד על מפתן פתח היכל הז'וחיות הקודש נושאות בו תקי"ב עינים וכל עין ועין מעיני חיות הקורש פקועה
כשיעור כברה גדולה של נוצרים ומראה עיניהם כברקים-ירוצצו חוץ מעיני כרובי הגבורה ואופני השכינה
שהם דומים ללפירי אור ושלהביות גחלי רתמים + והיה אותו אדם זיע ומזדעזע ומרתיע ומתבהל ונבהל
ומתעלף ונופל לאחוריו והי" סומכו ענפיא"ל השר חוא וששים ושלשה שומרי שבעה פתחי היכלות והיו
כולם ‏ עוזרין אותו ואומרים אל תירא בן זרע אהוב הכנס וראה מלך ביופיו ואין אתה נשחת. ואין אתה
נשרף : ך7 מלך אביר מלך אדיר מלך אדון מלך ברוך מלך בחור מלך ברוק מלך גדול מלך.גבור מלך
גאוה מלך דעת מלך דגול מלך דורש מלך הדור מלך הור מלך הון מלך ועד מלך ותיק מלך ועד מלךזוכר
ומלך זכאי מלך זהר מלך חי מלך חנון מלך חפיד. מלך טוב מלך טהור :מלך. ישר מלך "יקר מלך ישועה
מלך. כביר מלך כתר מלך כבוד מלך לב מלך: לקיח. מלך לוהט מלך. מבין. מלך מוריש מלך מעשיר מלך
נאה. מלך נאמן מלך נצח מלך פוד מלך שבל מלך עלוב מלך עוזר מלך עניו מלך פאר מלך פלט מלך
פורה מלך צריק מלך צהלה מלך צח מלך קדוש מלך קרוב מלך קלוס מלך רנה מלך רחום מלך רך מלך
שומע מלך שוקט מלך שאנן מלך תאר מלך תם מלך תומך ברוך. הוא + ד והם נותנין בו: כח. מיר
תוקעין קרן ממעל לו לרקיע אשר על ראשם וגו' וחיות הקודש מכסים פניהם וכרובים ואופנים מחוירין

פניהם והוא עומד נפנה ועומד לפני כסא כבודו:

פרק כה
כיון שעומר לפני כסא כבורו פותח ואומר שירה שכסא כבוד משורר בכל יום ויום תהלה

ושירה וזמרה ברכה ושבח והלל וקלוס תודח והודייות נצוח נגון הגיון גילה צהלה שמחה וששון
רננות. נועם ענוה גאוה נוה אמת צדק ויושר פגולה פאר ועוו עלוץ ועלוז ועלוי ונחת ומנוחה ונחמה
ושלוה והשקט ושלום שאנן במח ומובה וחיבה וחמלה חן וחסר ויופי : הואר חמרה הדר חמלת זיו זוהר
זכות זורח הופע עיטור נוגה אור ענף סגוף פלאות וישע רוקח ממולח מאור אדירות עזירות עריצות כח
גובה ויקר חוק ממשלה ואמיץ ורצוי רוממה וזהיון: עזוז וגבורה וחוג קדושה וטהרה ונקיון גאוה. גדולה
ומלכות. הוד כבוד ותפארת לההרריא"ל ה' אלהי ישראל מלך מפואר ומעוטר ברקמישיר המעוטר בתפארת
המהודר בהוד וכבור והדר עטרת גאוה כתר נוראות ששמו ערב לוווכרו מתוקוכתרוהדר לוהודו נאה והיכלו
מהרר לו ומשרתיו מנעימים לו וישרים עזוזו ונפלאותיו מל מלכי המלכים ואלהי האלהים ואדוני האדונים
הנשגב. בקשרי מלכות. המוקף בענני נוגה גיר שבענף כסה שמים הודו וכבודו הופיע ממרום מפיו נתבערו
ההומות מתוארו נהזו שחקים וכל עצים ישמחו ברברו וירננו דשאים בשמחתו : ב בם מלך אהוב ונחמר
ונקה וגאה ומתגאה על גאים ומתגבר על כל יצורים פאר למלכים ותחלה לבחורים ענוה לעלוביס ערב
בפי כל קוראיו מתוק למיחלי שמו, טוב בכל דרביו ישר בכל מעשיו זך בעצה וברעת ברור בבינה ובעלילה
דיין בכל הנשמה ועד בכל רבר ושופט בכל דבר אביר בתכמה ובכל רו אדיר בקדושה ובטהרה: ג מלך

אמת


פרקי | : פרק כה כו כ = היכקות


אמת ויחיר מלך: וך במעשיו.: ומפלכל יצוריו מלך חי וקיים מלך ממית ומחיה. מלך יוצר כל ברכה ומכין
כל מובה מלך ברוך-מלך יחיד ונכבד :ואריר וישיש עוזר ועניו קדוש וטהור צדיק אמת וישר נאמן וחוק
מלך מובהק שהוא חילול על כל קשריגאוה ומתוקן: על עמודי פאר בחדרי היכל צופה במסתרים ורואה
במעמקים ומביט במחשכים ובכל מקום שהוא שם ולא להשיב. על דברו וחפצו לא להפיר ואין מקום
לנוס ממנו ולא לסתר להחבא מפניו : ך תמלוך לעולמים מלך רחום וחנון סולחן ומחלן מגלגל ומעביר
תתהדר בכל שיר תתרומם על כסא כבודך תתיקר על כל חמדתך תתקלס בכל רננות תשתבח בכל
התשבחות תתהלל בכל התהלות. תתגדל לעולמים' התקדש לעולמי עד מוטרוסיא"י ה' אלהי. ישראל, ה'
מי. כמוך, מוטרוסיא"י ה' אלהי. ישראל בעל גבוחות לך מוטרוסיא"י ה' אלהי ישראל. יהלל כסא כבורך לך
יתנו גאות- ורבות עוז ותפארת לך יחזקו ‏ לך יאמצו לך יחדשו לך ירננו לך ישיחו לך יברכו לך ‏ ישבחו. לך
ורוממו לך יפארו לך ינשאו לך יגדלו לך יהדרו לך יהללו לך יקלפו לך יקדשו.לך מוטרוסיא"י ה' אלהי
ישראל משרתיך יכתירו כתרים לך וישירו לך שיר חרש וימליכוך לנצח נצחים והקרא אחד לעולם ועד כי
אתה ה' אלהי ישראל גבור חיל ורב להושיע אל חכם לממשלתך חכם למלכותך בא"י חכם ההזים ואדון
- - . הסתרים. אמן ואמן : | |
פרק כן
וארא כעין חשמל זה -נוקק ובורר אם ראוילירר במרכבה אם לאו אם ראוי לירד במרכבה
כיון שאומר לו הכנס. ואינו נכנס חוזרין ואומרין לו הכנס ומיר נכנס היו משבחין אותו בוראי

לומר זה מיורדי: מרכבה אבל אם אינו ראוי לירר במרכבה כיון שאומרין לו הכנס והוא נכנס מיר מטילין
עליו אלפים מגזרי ברול:: ב מפני ששומרי פתח' היכל ששי היו עושים כמי שמטילים עליו אלף אלפי
גלי מים ואין שם אפי' טפה אחת אם אמר מים הללו מה טיבן מיד רצין אחריו בסקילה ואומרין ריקה שמא
מזרעו של מנשקי העגל שאין אתה ראוי לראות במלך וכסאו לא זו משם עד שממילין עליו אלף אלפים
מגזרי ברול : 3 אתה פועל גבורות מחדש חדשות בריותיו מחדש בכליום ויום , משרתיו מאש וריז ומזהיר
בתוך רבבות, זונח שנאה וקנאה איבה ותחרות , מרחיק כעס מפיר קצף מרובה כל חי, וטוב כרובי כבורך
אש ומתגאה-על כרובי אש על השרפים שרפי לחב. סביבות כסאך עומדים זה לוה משמיעים סולו לרוכב
בערבות רוב ברכה ושבח וקלוס שיר ותודהוהודיות פאר לחש ענוה וחסר לאביר לאמיץ לאדיר לברור
לבחור -לבחון לגבור-לגאה לגבוה בפיהם שירה וזמרה בלשונם רננות, תנומה אין להם לא לילה ולא יום
אלא כאור נוגה. זמרה והלל : 77 אתה הוא אדון חגדול. הגבור והנורא הברוך הגבור הרגיל ההרור הותיק
| הוכאי החסין הטהור: הישר הכביר. הלבוב. המחיה הנחמר הסוד העניו הפורה הצח קדוש הרחמן חשומר
התומך ארך אפים ורב חסר ואמת : ך] אתה הוא אדון אלהי האלחים ואדוניי הארונים אתה הוא ‏ גדול. לך
מגרילים כל בעלי גדולה , אתה הוא גבור לך מגבירין כל 'בעלי גבורה , אתה הוא נורא לך -מיראין כל
בעלי יראה, אתה הוא צריק לך מצדיקין כל בעלי/צדקה , אתה הוא חסיר לך מיחלין כל בעלי חפידות,

אתה הוא קרוש לך מקרישין כל בעלי קדושה, אתה הוא נאמן לך מאמינים כל בעלי אמונה :

פרק כז
אתה הוא שגלית פודך למשה ולא כסית ממנו כל גבורתך. בזמן שהדיבור יוצא מפיך היוהרמים
= מודעועין ועומדים בהלה והיו כולם נשרפים בלהבי אש, אתה הוא בוחן כליות ולבבות ובוחר

אמונים אתה דר בלהבת ‏ צורה בלהבי אש צר כשלהבת אש , אתה הוא גבור גאה על כל גאים ומתגאח


על הכל משפיל גאים ומגביה שפלים ברוך חוא + ב גאה בבריות אדם דמות ארם בכסאך קבעת פני.
אדם להם ויר אדם' תחת כנפיהם רצין כאדם ועמלים כאדם כורעים' ומשתחוים בשירח ואמתך מלך.
עליהם : ג גאה בבהמות שור.דמות שור בכסאך קבעת פנישור להן רצין כשור עמלין כשור עומדין על עמדם | >


כשור ואימתך קרוש עליהם : ך' גאה בחיות אריידמות ארי בכסאך קבעת פני ארי להם שאגתם כארי
. | אימהם


פרקי פרק כוכח כט ל היכלות ט


אימתם כארי ורוע עוזם כארי אימתך נורא עליהם : דֶן גאה בעופות נשר דמות נשר בכסאך קבעת פני
נשר להם קלין כנשר ועופפין כנשר נסין כנשר ואימתך מהור עליהם וכולם משלשין קרושתך בקדושה
משולשת כרבר שנ' קק"ק ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו :

פרק כח
האדרת והאמונה לחי העולמים הבינה והברכה לחי העולמים הגדולה והגבורה לחי העולמים
הרעת והדבור לחי העולמים ההוד וההדר לחי העולמים הועד והותיקות לחי העולמים הזכות
והוכרון לחי העולמים החן והחסד לחי העולמים הטחרה והטוב ‏ לחי העולמים היקר והישועה לחי
העולמים הכתר והכבוד לחי העולמים הלקח והלבוב לחי העולמים המלכות והממשלה לחי העולמים הנוי
והנצח לחי העולמים הסור והשכל לחי העולמים העוו והענוה לחי העולמים הפאר והפלא לחי העולמים
הצהלה והצרקה לחי העולמים הקלוס והקדושה לחי העולמים הרננות והרחמים לחי העולמים השקט והשאנן
לחי העולמים התהלה והתפארת לחי העולמים: ב מי יוכל להגידר אחת מאלף אלפי אלפים וריבי רבבות
גבורתיך מלך מלכי המלכים ברוך הוא שהחיות נצבות ועומרות לפניך דממה רקה הן אש הלוכן אש
דכורא וה מתיראין אש מאש שמא ישרפו בלהבי אש סבבתן לך הקפתן לך אצלם צפונים בקרכך הוגים
בסור ושכל עוורי עו עטופי הור עין לא תשור איה חניתך. כי מלך וקדוש אתה שיכול לדעת את מעשיך
ולחקור את גבורתיך כמה שאין יכול לראות אלף בית גימל וכן כולם מטטרו'ן שנקרא שמו על שמונה
שמות. מרגיוא"ל שמו גיותיא"ל שמו זיותיא"ל שמו אחיהיא"ל שמו כייוא"ל שמו יהויא"ל אוזה"ה אוזיהא"ל
סגנסגא"ל סגריא"ל שמו סגנסיירי"ה סגנסגא"ל שמו ומתוך אהבה סגנסויל"ה שהיו אוהבים אותם במרום
היו קוראים אותם במחנות קדושים ממטרו'ן עברה' ארך אפים וגדל חסד ברוך חכם הרזים ואדון האדונים
והסתרים א"א ס"ס : ך] א"ר ישמעאל כך אמר ר' עקיבא משום ר"א הגדול מיום שנתנה תורה עד שנבנה
הבית האחרון תורה נתנה. הדרה יקרה גרלתה וכבורה ותפארתה שלה אמתה פחדה ויראתה עשרה

גאותה וגאונה עוזה ועזוזה וכבורה לא נתנו עד שנבנה בית אחרון לא שרתה בה שבינה :
פרס כט עמרו ישראל לשפוך תרעומת לפני אביהם שבשמים לומר צרות הרבה הפלת עלינו טורח
| גדול ומשאוי גדול אמרת לנובנולי בית אע"פ שאתם בונים עסקו בתורה זו תשוב' עבריו:
ב כי בטלה גדולה היתה לכם מן הגליות והייתי מתאוה מתי. אשמע דברי תורה מפיכם כי אתם לא
עשיתם יפה שלקחתם מכבודי וכעסתי עליכם ועמדתי ועשיתי על עירי ועל ביתי ועל בני כלה ואני לא
עשיתי יפה שעמדתי לנגדכם וחתמתי עליכם גזר דין בוראי שהיה עומדת לעולם ולעולמי עולמים ותהא
לי תחרות מדה שאין להם ארך או שתים או עשר או שלשים אם בגבורות עד מאה והלכה לה אלא
שאתם הוכחתם אותי אתם יפה עשיתם קבלתי עלי תוכחתם + ג כי ערבה עלי אנחות ישראל וכסתה
אותו תאוה נתחננו באוני דבריכם ומתקכלים אמרי פיכם אתם עסקו בבית בחירתי ותורה. מפיכם לא
תמוש בעל נפלאות . אני בעל. פרישות. אני בעל פלא ונסים אני נקרא ‏ בעל גבורות לפנ מתרגשות נסים
ותמהין לפני כסאי מי הקדימני ולא שלמתי מי קראני ולא עניתיו: אמרו לפני משאלותי + ד" בתי גנזי
ובתי אוצרותי ואין בל דבר חסר בהם אמרו משאלותיכם ותאות נפשיכם מיר תעשה כי אין עת כעת
לה ששסה גפש ער שראיתי אתכם ואין ומן כומן הזה שרבקה אהבתכם בלבי : ךן אני יורע מה אתם
מבקשים ולבי הכיר מה אתם מתאוים תורה מרובה אתם מבקשים והמון למורים ורוב שמועות לשאול
רב אתם מחמדין להרבות תורה להפלאות תושיה גבעות גבעות להפליא תלמוד

ברחובות. להרבות הורח כחול הים והלכות כעפרות הבל :

לפרש מהם אסור והתר לטמא בהן את הטמא ולטהר בהן את הטהור
סול בהן את הפסול להכיר בהן את החיים להורות לנרות מה

יעשו


הלכה אתם מצפים ולהמק
בחוצות ופלפול

פרכ ל לושיב ישיבות בשערי
להבשיר בהן את. הכשר ולפ 5

;


פחקי: פרק ל לא היכלות


יעשו לקשור קשרים בראשיכבם ועטרות מלבות לכוף מלכים להשתחות לכם ויזקק רוזנים להשתמח לפניכם
להפקיע: שמכם. בכל. כיפה וזכרכם בכרכי "חים להאיר' פניכם: כזריחת: היום ובין עיניכם. ככוכב הנוגה


ואם תוכו לחותם זה להשתמש בכתר עם הארץ לא יהיה בכם וכסיל וטפש לא ימצא בכם : ב אתם
שמחים. ומשרתיעצבים שרוזה א' מן הרוים היוצאים : מבית גנזי קול ישיבת שלכם. כעגלי מרכבה לא
בעמלילא: ביגיעה' אלא בשם חותם זה ובזכרון כתר נורא התאוה תאוה. לכם והדאגה דאגה לכם רבים
מתו מאנחותיבם ויוצא נשמתם על שמע קולכם: .ג עושרוממון מתגבר עליכם גדולי עולם ירבקו בכם
משפחה" שאתם נושאים ממנה. וחסות ‏ מכל צרדיה .המתברך בכם .מבורך המשתבח. בכם משובח מצדיקי
רבים נקרין מזכי 'בריות :קורין אתכם קביעות חחשים. מכם יצא ועבור שנים מערמת חכמתכם: ד" על
ידיכם נשיאים נשמעים על פיכם אבות ב"ד עומדים' ראשי גליות אתם מעמירים שופטי עיירות מרשות
שלכם תקנות עולם מכם תצא ואין מי חולק עליח מלחמה רבה נלחמו עמי משרתי קטיגור. גדול מלאכי
השרת זה תשובה שלו: ד רו זה אל יצא מבית גנזיך וסתר ערמה מאוצרותיך אל השם בשמרם פארי אל הראה
תרמה בני אדם מדברותינו מגיע מדורותינו כתורה במדה שאין יגיעין ובאין מן הדורות ואילך יקימוה בעמל
ובתשנוק גדול זהו כבודך וזהו תפארתך כשהן משבחין וסודרין לפניך קורין בלבב שלם לך מתחנני' בנפש חפצה
יעמוד בידינו מה שקרינו ותקיים בירינו מה ששנינו יתפשו כל מה שישמעו אונינו יחזק לבבינו נתיבות
תלמוד ששמעו מפי הרב אבל אם רז זה יצא לפניך נשוו קטן כגדול וכסיל כחכם וה תשובת. עבדיו:
פרק לא
אל משרתי אל עבדי אל תמריחו לפני בדבר זה רו יוצא מבית גנזי וסתר ערמה מאוצרותי

לעם אהוב אני מגלה אותם להם גנוז מימות עולם ומימי בראשית להם מתוקןולא עלה על


לבי לתנותם לכל הדורות הללו מימות עולם ועד. עבשיו לדור. וה היה שמור להשתמר בו עד סוף כל >


הדורות כי מרעה אל רעה יצאו ואותי לא ידעו שנשמטו מלכן הגליות והיו דברי תורה קשים כנחושת
וכברול להם ראוי להשתמש בו להביא תורה כמים בקרבכם וכשמן בעצמותיכם כך היו ישראל שחרה


אפי בו והכתיו ורגזו הרים והיתה נבלתם כסוחה בארץ חוצות: ב במה ארצנו במה אנחמנו או מה מידה


טובה בבית גנויואנחמנו כי צפיתי וראיתי כסף וזהב. עמי כסף ווהב. בעולם אבנים טובות ומרגליות. עמי
| אבנים מובות ומרגליות בעולם אבל מה חסר העולם רו זה. וסתר זה. שאינו בעולם מדה של גאוה שיתגאו
בו בני: ג א"ר עקיבא שמעתי קול יוצא מתחת כסא הכבוד .אומר ומה היה אומר לקחתיו אחזתיו פקדתיו
וה חנוך בן ירד ששמו ממטרו"ן ונטלתי אותו מבני אדם ועשיתי לו כסא כנגד כסאי וכמה שיעור של אותו
כסא אלף אלפי רבבות פרסאות של אש ומסרתי שבעים מלאבים כנגד ע' אומות ופקדתי. בידו כל פמליא
של מעלה וכל פמליא של ממה ופדרתי לו כל .טררי בראשית ושמהי שמו ארנ"י הקטן ששמו בגימטריא
שבעים וא' ונתתי לו חכמה ובינה יותר מכל המלאכים ועשיתי לו. גדולה יותר מכל מלאכי השרת : ך' א"ר
נקיבא בכל יום ויום מלאך אחד. עומר באמצע הרקיע ופותח ואומר ה' מלך וכל צבא מרום עוני אחריו


ער שמגיע לברכו: כיון שמגיע לברכו חיה א' יש ששמה ישראל וחקוק על מצחה עמי לי ועומר באמצע.


הרקיע ואומרת ברכו. את ה' המבורך וכל שרי מעלה עונין אחריה ברוך ה המבורך לעולם ועד, עד שלא


יגמור דבריו רועשים ורועדים האופנים ומרעירים את כל. העולם ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו, ואותה. |
חיה עומדת באמצע הרקיע עד שרועדים כל שרי מעלה וטפסרים וגדורים וכל המחנות וכל א'וּא' בעמרו -


אומר לחיה שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד: ךז א'ר ישמעאל כך א'ר עקיבא משום ר"א הגדול לא' קבלו
עליהם אבותינו: לשום אבן על אכן בהיבל ער שכפו למלבו של עולם וכל משרתיו ונזקקו להם וגילה להם
סורה של תורה היאך יעשוהו והיאך ישתמשו בוימיד הופיע רוח הקורש ממבוי הגדול אשר בבית ה'


שלא יררה ולא שרתה שבינה בבית קדשי הקדשום מפני הגזירה וכיון שראו את הכסא הכבור שנתסלסל ועמר. :


בין האולםוהמזבח שאע"פ שער בנוי: לא


2%


פרק" | פק לבלגילר> היכלות קְ


פרק לב
לא בנו אלא צורת אבן שהם צורות עומדות לשכלל. עליהם האולם והמובח וכל הבית בולו-
2 וכיון שראו אבותינו את כסא הכבוד שסלסול מתוכו ועומד בין האולם ולמזבח. ולמלכו של:
עולם מיר: נפלו על פניהם ועל אותה שעה אמר גדול יהי" כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון + שמקרש.
הראשון לא נוקקתי לי ולבני בקול זה ולכל משרתי ולכסאי והלואי בנילמה אתם נופלים על פניכם עמרו
> ושבו לפני. כסאי במדה שאתם יושבים בישיבה ותפשו כתר וקבלו חותם ולמדו. חותם ולמדו ספר תורה:
זה היאך תדרשוהו והיאך תשמשו בו כי היא מעלין נתיבות: לבבכם : ג היו צופין לבבכם בתורה. מיח:
נענה: זרובבל בן שאלתיאל. בד' וד' לחדש השביעי לחהש החגים ועמד על רגליו בתורגמן. והיה: מפרש
| שמות. בתורגמן :+ ך' ויאמר. זרובבל בהל לכי עלי איה צור עולמים ויענני מדלתות שמים ויאמר אלי אתח.
הוא זרובבל ואומר אני , ויען וידבר אלי כאשר ידבר אוש אל רעהו וידבר אלי דברי נכחים הרבה מאה +.
ה ואומר לי מי אתה אדנ"י וואמר אלי אני מטטרו'ן שר צבא ה' וישם שמי כשמו ויראני איש כתינוק יפה
ומיופה ויאמר אלי מטטרו"ן זהו משיח ה' ווה נולד. לבות דוד. ויצפנהו ה' להיות נגיר על ישראל וזחו.
מנחם בן עמיאל וזהו נולד בבית נבוכדנצרוישאהו רוח וישימהו בננוהעיר הדמים היא רומי עד עת קץ :
פרק ל
ואשאל מה אותות שיעשה מנחם בן עמיאל ויאמר אלי. מטמרו'ן ומיבא"ל שנה. קודם שבוע
= | אחת משגר הקב"ה שליח לישראל בבטח בשלוה בדיצה בעליצה ובעליוה הוא דור עניי שאין
לו וכות אלא עומדין ומתריוין כנגדם ומבזין אותם בשוקים וברחובות שקורין ליסטים ומשומדים ואומרים .
עליו דברים שאין האוון יבולה לשמוע : ב באותו שעה אמר כך הקב"ה עדיין לא שעברו שיעבודין הן.
מבקשין יותר . מיד הקב"ה כועס וחובש. למשיח שמונה שנים מצומצמות כנגד שמונת ימי מילה מה תינוק
זה שמונה ימים שלא נימול אינוראוי לבא בקהל אף אותן שנים שמשיח נחבש הקב"ה מסתיר פניו ממנו:
1 שוב נותן הקב"ה פתחון פה לישראל עליו ביותר ואו זה לוה תרעי שאותו אדם תועה הי' וחי'מרעה. :
את ישראל כלום חבש פרעה את משה ששליח זה חבשוהו: ך' בשנה ראשונה שהוא נחבש היו מכריוין
עליו בכל עיירות ישראל ומתכנסין עליו גבורי תורה וגבורי פרנסה וקושרין עליו קנונטיא ומחבלין עליו.
את מראהו שנ' כן משחת האיש מראהו ואין רבים עליו אלא ישני עפר שנ! ורבים מישני עפר יקיצו והיו .
מתי עולם אומרים זה לוה שמא עבר סברנו ובטל יוצא בת קול ואומר אל הראו ובוכותו אתם עומדים:
ה ונאותן שנים שנחבש נאספין גבורי תורה שבעיר ובטלים אנשי אמונה ופוסקין מעיירות חכמה ועומד
דור ריקן ולא ראשי ישיבות להגן לכם ולא רעים נאמנים וחסירים לבטל הגוירה וננעלים שחקים .ונסגרים
שערי פרנסה כל אלו ז' שנים אבל שנה האחרונה שהמשיח יוצא מבית האסורין דור הולך ונופל בקבר
בחייו מפני גזירות שנגזרו עליהם והרבה מתים בלא שנותם בשעבוד : |
פרק ל
גזירה ראשוגה זו עקירת הרים מי שיש לו כן. הבן כופר באביו מי שיש לו שרה כופר בה.
גזירה הראשונה זו אדום הרשעה שהיא עתירח למלוך על ישראל השעה חרשים שנ'נשבעתי
לבית עלי מלמר שנשבע הקב"ה שתמלוך אדום הרשעה בקץ האחרון מכיפה לכיפה וצריך אתה ללמד
מה היא גזרתם כופלין אם על גבורי תורה על אחר. עשר כל מי שנותן עשרה דנרי כסף מבקשין ממנו
עשרה דנרי והב וכל מי שאין לו חותכין מבשרו עשרה דנרי בשר וגוזרין שלא ימולו את בניהם ושלא
ישמרו את הנדה והמזכיר שמו של הקב"ה חותכין את ראשו + ב גזירה שלישית או כיון איספור שאינם
צריכים לעשות. מלחמה אלא ממראיהן הכל מתים 1 עינים יש להם שתים ככל אדם ואחד בראשו וא'
בפרחתו וא בין כתיפוו וא' בלבו וא' בטבורו שנא' כי הגה האבן אשר נהתי לפני יהושע על אבן אחת .
שבעה עיגים באותי שעה צועקים ישראל ואומרים בקול אחד אשרי מי שלא גברא אשרי דורות הראשונים
שלא ראו כזאת וכל כך למח בשביל גבורי תורה שלא האמינו מתחילה ולא זכרוה' : ב גזירה הראשונה מכל
הגזירות


פרקי פרק לד לה לו. היפלות


הגזירות וו מלכות גוג ומגוג שכל תורה ומצות אינו מבקשים אלא לאותו שעה שכל א'. וא' מישראל
נשלטין בו תקי'ח אלף שנה שנ' יתיצבו. מלבי. ארֶץ בגימטריא הכי. הוי + 7 ואף. הקב'ה אינו שי'ק
ממקומו באותה שעה מקיפין את העולם מו'רוחותיו וכל א' וא' מישראל אין. לו לברוח שנא' אנה אלך
מרוחך זהו שאמרו אוי לדור שמשיח נגלה בו + ד ועומד הקב"ה להוציא המשיח הוא. בעצמו מבית
האסורין שנ' יצאת לישע עמך וכתיב. מבית אסורים יצא. למלוך אלא כיון שיצא מבית האסורים ומסתכל =
בכל החיילות שנאספו עליוהיה מודעזע ואומר.מי יוכל לעמוד בכל החיילות האלו באותו שעה מכניס
חיילות מישראל ובא לבבל ומבקש רחמים ובל וְשראל. מבזין חברין חוורין ממנו ואומרים הוי שנחבש
שמונה שנים בבית האסורין הוא אומר שליח אני ועכשיו כשהוציאוהו מבית האסורין עומד ומבקש
רחמים . באותו בזיון שמבזין אותו הקב"ה עונה אוהו שנ' ידעתי כי הושיע. ה'/ משיחו והכל. נופלים החתיו
| שנ' המה ברעו ונפלו : ה ,
פרק לה
ואח"ב הקב"ה מושובו בחיקו. ומחבקהן.ומנשקהו ומכהין יוו מכיפה לכיפה וגבורי תורה וכל
ישראל אומרים זה לוה כמה תעינו סבלי עונינו ואנו לא. ירענו שנ' כלנו כצאן תעינו ואח"כ
מנחמו לו ולאבליו שנ' דרכיו ראיתי וארפאהו ולקרא שנת רצון לה' וע"י זכר" נא' הנה יום בא לה': ב ד'א
הנה יום בא כנגד מי אמרו לא אמרו אלא כנגד אותו שבוע שהמשיח בא בו שהוא מוטמן ובא כל אותן
הדורות. וגפלה עליהם תרדמה ושנתקע מהם משיח וכשהקב"ה רוצה בו מרעיש ארבע פינות העולם ובא
ומבטיח את ישראל ואומר להם כבר גאלה ומתקבצים אנשים ונשים וטף ומבקשים רחמים גדולים שנ'
ברגע קטן עזבתיך : ג וחוזרין בתשובה באותו שעה ש"ש רבוא מישראל ומקבצים כל אומות העולם ומבקשים
לחזור בתשובה כשרואין את ישראל שהם מבקשים לבתי כנסיות ובתי מדרשות. ומבקשים רחמים בקול
רם ורואים כמי. שאינם רואים ולא שומעים יראו גוים ויבשו : ך יושבין ורואגין ואומרין ודאי יש גאולה
לישראל ואנו הלעגנו. עליהם. שנ' ילחכו עפר כנחש וגו' ראוי למקרא לומר יצאו ממנו מה ה"ל ממש הם
מתיראין מקולו של. משיח. באותו שעה ששומעין קולו בשהוא עומד בגלגל המרכבה של הקב"ה אומרים .
העולם חס ושלום שוה ילוד אשה שאינו מכשיל בקולו : ך וחוזרין אומות העולם בתשובה מיר עומד שרו.
של משיח ומשתבח לפני הקב"ה ואומר לפניו רבש"ע אם יש לך יסורין גדולים מאלו יסרני וא'מאוה"ע
לא יראו ולא יתענגו מהטובה הצפונה לישראל אמר לו הקב"ה אפרים משיח צרקי גם אני כך רוצ' לעשות.
אלא חסתי על כבודך מיר נוטל הקב'ה שני קולרין של ברול ומניחן על כהפו של משיח ואומר לו אחד'
לעון דורך ואחד שלא אוה"ע באותו שעה חוזרין ישראל לרעת אחרת ומבזין. למשיח . ואומרים אוי לנו
שתעינו אחר משוגע זה אמר להם הקב'ה משוגע אתם קורין אותו עכשיו תראו את האור שלו שה"
מהלכת סביבותיו שנ' ופביביו נשערה מאד וכל שהאמין בו אינו נמחק מספר חיים שנאמר ובעת ההואי..
ימלמ עמך : 0 | | .
פרק לן
ובשנה האחרונה יסורין קשין וגזירות רבות ושעבוד הכבד וחלאים רבים והעולם משתנה וטעם -
הכל נהן והיו ביוקר וליוצא ולבא אין שלום ובעלי אמנה נאספין ומיד משיח נגלה: ב ובשעהי .
שהמשיח יעלה מבית האפורין מתעסק על אוה"ע לכל עם ואומרים לו מפני מה אתה רוצה לעקור ע'
אומות מפני אומה אחת כל רעות שיש בעמנו יש בעמך גנבים יש בעמינו. גנבים יש בעמך שופכי דמים.
יש בעמינו שופכי רמים יש בעמך מגלה עריות יש בעמינו מגלה עריות יש בעמך: ג באותו שעה משתתקן ‏ .
ואין לו תשובה למשיח ואפי' מיכא"ל שר הגדול משתתק ואין לו תשובה שנ' הוחלתי כי. לא ידברו . מיד'.
מתגלגלין רחמיו של הקב"ה על משיח ועונה אותו ביום צרה אמר להם שוטים שבעולם אחר בני מהרהרין. >
אתם כלום יש בכם קורין ק"ש שחרית כבני על אותו שעה אומר אני. אגיר צרקתך וגו' אל תקרי מעשיך.. |
| אלא


פרקי פרק לולח לט = היכלות יא


אלא אותן מעשיך : ך' מי שמע כואת מי ראה כאלה וכו' בתחי' היה רעתו של הקב"ה להתעות את ישר'
במרבר ששה חדשים מניסן ועד תשרי כיון שנסתכל בצערושל משיח כל השנים הללו מיד פתאום יבא
אלהיכלו + ךז ד'א מפני שישראל אומרים שבאותו הדור אפשר עולם כמנהגו נוהג ויש גאולה בשנה זו
( = והם אינם יורעים שפתאום יבא :

פרק לו
ר'א כי הנה יום בא לימות המשיח מתגיירין אוה"ע ובאין עם ישראל ומקיימין מצות סוכה
ומילה ותפלין וציצית ונכנסים ויוצאים עם ישראל. מ' שנה שנ' ומלוך עולם גוים רבים ולאחר

מ' שנה בא גוג ומגוג על ישראל הוא וכל מלכי מזרח ומערב ומדינת גמר וכל אגפיה שנאמ' גמר וכל
אנפיה וכו" וכיון שרואים הגרים שמתגיירים. לגוג ומנוג וכל חילו שבאו עמהן משאילין ואומרים להם
להיכן אתם הולבים אמר להם על ה' ועל משיחו מיר מנתקין. ציציותיהם בקרקע ובועטין בסוכותיהן
ונוטלין מזוזותיהן והולכין עמהן על ישראל שנ' ננתקה את מוסרותימו וגו' באותו שעה יושב הקב"ה
ומשחק עליהם שנ' יושב בשמים ישחק וכל איש מישראל מקיפין לו מ' אלפים וה' מאות חרבות שנ''רגשו
גוים בגימט' הכי הוי: 2 הנה יום בא לה' אותו היום שבא גוג ומגוג על ישראל מרגיו ארץ ושמים ורעש
גדול בארמת ישראל ועולים ללכוד ירושלם שנ' ואספתי את כל הגוים על ירושלם באותו שעה עושה
מלחמה בגוג ומגוג ויוצאין עמו שבעה רועים ושבעה נסיכי אדם שנ' והקמות. עליו שבעה רועים ושמונה
נסיכי אדם דור באמצע אדם שת אנוש ומשותלח מימינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן משמאלו שמונה
נסיכי אדם שאול ושמואל עמוס וצפניה ואליהו ‏ ומלכי צדק וישי וחוקיהו באותו שעה מתקררת רעתן של
מלאכי השרת לפני הקב"ה שבשעה שרורך הקב"ה את רומי לא רורכה. אלא לבדה שנא' פורה דרכתי
לבדי, אומרים מלאכי השרת לפני הקב'ה רבש"ע מאיוה ‏ מקום אתה בא אמר להם ממרום אומרים לו
מרוע אדום ללבושיך הי' הוא אומר לפניו רבש"ע כלום יש מלך שהולך למלחמה ואין פרשים עמו מפני
מה לא בקשתנו ללכת עמך אומר להם גת קטנה היתה ולא נצטרכתם לי אעפ"כ לא נתקררה רעתן אומר
להם המתינו מעט יש לי גת גדולה אחרת ואתם נצרכתם לי שנ' ונסתם גיא הרי בי יגיע גי הרים וגו':
ה וכיון שבא גוג ומגוג על ישראל הקב"ה יוצא בכל מיני פורעניות להלחם עַמו ויוצאין מלאכי השרת.
שנ' ונשפטתי אתו בדבר ובדם והקב"ה מכה אותם הכאה גדולה וכולם נופלים מפניו שנ' וזאת תהיה
המגפה וגו' ואין צריכים ישראל לחטוב עצים אלא מאספקנין שלהם ומכלים שלהם ולאחר גוג ומגוג ישבו
ישראל לבטח שנ' וישבו בה וחרם לא יהי" עור ונ''גואל: ישראל קדושו ? = /

פרק לח
ד'א כה אמר ה' גואל ישראל קדושו כנגד מי אמר ישעי' מקרא זה לא אמרו אלא כנגד
ישראל שהברילן הקב"ה משבעים אומות שנ' קדש ישראל לה' ראשית תבואתה ובעונותינו.

שרבו נפלו לעמקי ארץ נפלה ולא תוסיף קום בתולת בַת ציון ומי עתיד להגביה משיח שהוא מלביש
כל אויביו בשת וכלימה ובזמן שרואין אוה"ע כורעין ומשהחוין לו שנ' מלכים יראו וקמו : ב וצריך אתה
ללמד משיח כשהוא מגלה כבשר ודם הוא מגלה או כמלאך הוא מגלה כבר מפורש ע"י דניאל וארו
עס ענני שמיא כבר אנש אתי הנה מלמד שמופרין לו ת'ק רבוא גלגלי אור ועמו חיות הקודש שרפים
וכרובים וכיון שרואין אותו אוה"ע באותו שעה אומרים זה לוה שמא והו שאומרים עליו משיח הוא והוא ,
אומר להם אני הוא משיח שכולם נופלים תחת כפות רגליו שנ' וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף וכתותי
מפניו צריו אלו הפרסיים שהוא משקין רוחן של ישראל כבשר בתוך .הקדירה ומשנאיו אגוף אלו מלכי
אדום הרשעה שעתיד הקב"ה להשיב גמולם בראשם שנ' אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם : ג יושב בשמים
ישחק מה משיח על הרמאות שעתיר משיח לעשות להם לאוה"ע בשעה שרואין אותו מתביישין ואָומרים


מה נעשה והוא אומר.להם ממי אתם מתיראין לכו אצל ע'ז שלהם והיא מצלת אהכם מיד כל א' וא' הולך
, 4 אצל


פרק לח לם מ'- היכלות.


אצל יראתו: והם נופלות. מיר אומר זה' לוהלשואיולריק'וגענו כליאותם:השנים חוזרים ‏ ובאים אצל. משיח-
ואומרים: ראהן ‏ שלהם אין ממש בהם אומר' להם אל "תיראו. אין לכם:אלהות קשים מאלו והם חמה ולבנה
מיר' הולכים להם אצל חמה ולבנת* ורואיך אותן שבבה אורן שנ' וחפרה. הלבנה ובושה החמה וחוזרין
אצל משיח ואומרים לו חמה ולבנה כבה אורן שנ' המו גוים מטו. ממלכות: ך' מיד אומר זה לוה עכשיו
מחחקנה יש לנו באו ונקריב דורן למשיח אולי ירצה לנו מיר'מביאין דורן. ובאין אצלו שנ' שבא' וסבא
אשכר יקריבו, אומר. להם מה אני ומח מלכותי לכו והגישו להקב"ה אומרים לו וכי הקב'ה מקבל שוחר
והלא הוא מחויר על מי שמקבל שוחד מפני מח עברתם על ציויו וקבלתם. שוחר: 7 אומרים לו עכשיו
מה תקנה יש 'לנו אומר'לחם יש תקנה וגהינם שמה ‏ אומרים לווהיאך הוא והיאך הוא דומה אומר לחם:
מתנות טובות. יש בה אש וגפרית חשךיואפילה אומרים לו אין רחמים בדיגך והלא. מעוטה יריו של הקכ"ה
אומד להם אף אני בשליחות דן אתכס: אומר' להם במדה שעשיתם לבני כך אני עושה לכם באותה שעה
קורא' לו שר של נהינם אומר- לו אפרים משיח צדקי דייך שיחה עמהם מיד אוחז משיח בארבע כנפות
הארץ ומנערן: בתוך גהינם כאדם שמנער כסותו מן העפר שנ' לאחוז בכנפי הארץ וגו' :

פרק לט
ומ'שנה קורם שיבא משיח בן דור 'ששמו מנחם בן עמיאל יבא: נחמי'בן חושיאל איש לאפרים =

בן יוסף ויעמור בירושלם ויתקבצו אליו כל ישראל שם יקכץ איש וביתו ויקרבו בניישראל:
קרבן ויערב לה ויתיחו בנ ישראל: למשפחותם ולאחר מ' שנה לנחמי' בן חושיאל יעלה שורויי מלך
פרס וירקור את נחמי' בן חושיאל בירושלם ויספדוהו כל ישראל בהספר גדול ובכי ואח"כ תבא אשת
נתן הנביא כן דוד חפצי בה והאותות האלה מגיעות בחרש אב בששה לחדש ידקור שידויי מלך פרס.
את נחמי' בירושלם ויגע לישראל על אבל ויצר להם מאד ויפוצו למרבר ירושלם למלאות לאבל נחמיה
= מ'א יום תהיה נבלתו מושלכת בשערי ירושלם ואדם ובהמה וחיה ‏ ועופות לא יוכלו ליגע בו ולאחר מ' יוס
קוברו הקב"ה בקברות' בית יהורה: ג ואני זרובבל הוספתי לשאול מטטרו"ן ומיכא"ל שר צבא ה' על אודות -
ברית עם קדושים ויאמר אלי העגל הוה שם ירבץ וכלה סעיפיה והכרך הזה היה עיר ננוה עיר הדמים
היה רומי רבתי ואמרתי לו אדוני ער מתי קץ הפלאות וידבקני ויאחז בירי: ויביאני אל בית החרף ויראני
שםאבן שיש לה פנים כמראה הבתולה אשר לא ירעה איש ויפה ער למאר ויאמר אל זרובבל מה אתה
רואה ואומר לו אני רואה צלם שיש ודמות פניה כאשה יפה ויעןויאמר אלי האיש המרבר ביויאמרהצלם
הוה אשת בקיעל היה ובשעה שירע הבליעל את הצלם ותהר ותלד זה ארמילוס והוא יהיה לראש לכל ע'ו
ויהיה כל חתוך מצד א' כי חציו מן האבן וחציו מן הבליעל וחציו: שמן האבן יהיה חתוך כמראה אבן :
ד והדבר הזה היה בגביאותה' אל זרובבל ותצר לי נפשי מאר ואקום ואלך ראש המים ומיעד. שם לה'
אלהי ישראל והוא אלהי כל בשר וישלח מלאכו ועור תפלה בפי והפסק לא הפסקתי וראיתי כי הוא מדבר
עמי כל הרברים הראשונים ואכרע ואשתחוה לה' ויען ויאמר אלי שאל לך קודם אלך מעמך ואוסיף
לשאול אותו על משיח ה' ואמרתי לו מתי יבא יבא ישראל ויען ויאמר אלי חיה' אשר שלחתני אשר שמני
על ישראל ועהה אניד לך מעשה ה' כי האל הקדוש אמרם לי לך והודיע את זרובבל עבדי את אשר ישאל:
ה ויאמררגשה נא אלי וארבר לך דבר אלהים. דע כי מנחם בן עמיאל יבא בי'ד בניסן ויעמר על בקעתי .

. ויען ויאמר מנחם בן עמיאל לוקנים אני הוא משיח ה' אשר שלחתני לבשר אתכם:

פרק מ
וביט הזקנים כי הוא נבוה ולבוש בלויים יבזו אותו כאשר בותה את הזקנים כי הוא נכוה

ותבער בו חמתו ויסר בגדיו מעליו וילבש בגדי נקם תלבושת ויבא עמו אליהו הנביא. וילכו
לירושלים ויחיה את נחמי' בן חושיאל הנקבר בשערי ירושלם וילכו אל עדת ישראל ויראוהו בני ישראל. >


כי נחמי' עמו ויאמינו במנחם בן עמיאל דבר מטטרו'ן ומיכא"ל שר צבא ה' באמת אפרים לא יקנא את
יהורה


של קש היכלות וב


יהורה. ועצת שלום:תהיח ‏ ביניחם.:ובכ'ז לחדש ההאשון , חרבות ירושלם. תת"ץ שנה תשועה.לה' :ב ויצא

מנחם בן עמיאל בגימ'. ארמילופ וילך הוא. ונחמו'. כן. חושואל ואליהו הנביא בן אלעזר בן אההן הכהן ויעמרו-
ביחד על חים הגדול. ויעשוויעלו את. הפגרים אשר נפלו בידי אויביהם ויעל גלי הים וישליכם אל נחל הסוטר
כי יהיה משפט -רשעים ושמחה לצריקים ובחרש השני. הנז'תעלה עדת .קרח אשר פצתה האדמה ובלעה.
אותם ובדבר זה נענה והיה מפתח שמות כתורגמן אחה. ואחד. בשמו שםכתר ושם. חותם: ג א"ר ישמעאל
כך א"ר עקיבא משוםר"א הגדול המוקק עצמו בסוד. תורה. יכבס. בגדיו ושמלותיו ויעלה טבילה חמורה.
מספק חוצץ. קרי וישב "ב יום בחדר או בעליה אל יצא. ואל יבא ואל יאכל ואל ישתה אלא מערב ער ערב -
שיאכל. לחמו לחם נקי- וישתה מים ואל יטעוםכל מיני ירק: 7 ויקבע שר תורה זה בתפלה ג' פעמים בכל.
יום ויום: ולאחר תפלה שיתפלל אותו. מראשו ועד סופו.ואח"כ ישב וישנה אותן ג' ימים ימי תעניתו מבקר
ער ערב ולא: ירום וכל שעה שמפיימו יעמור. על הגליו וישביע במלאכים ומלכם ויקרא "ב פעמים בכל
שר ואח"כ ישביענו בחותם של כל אחד מהם ואלה שמותם שקרדהוזיא"י ה' השר נהברריואל'ו ה' השר
אבירגהורידיא"י ה' השר יש אומרים גהודידיה"ו ה' השר פליטרי"ה ה' השר הרמון והוברי"א ה' השר אובוהרא"י
ה' השר טוטרופיא"י ה' השר אשרוויליא'י ה' השר זבורוא"ל ה' השר מרגזיא"ל. ה' השר רהדביוכו"ן ה'השר
ואדירירו"ן ה' השר וישבע אותם י"ב פעמים בשם יופיא'ל הדר במרום מלכו ובשם סרביא"ל שהוא משרי
המרכבה ובשם שהרריא"ל. הנקרא. לגבורה שש שעות ביום שהוא שר אהוב ובשם חסריא"ל שר אהוב ויחזור
וישביע אותן ארבע שרים האחרונים בחותם. גדול וכתר נורא. בשם אזבוג"ה שהוא חותם גדול ובשם צורט"ק
שהוא כתר נורא ושם קדוש יצא לכל מרת תורה שהוא מבקש למקרא ולמשנה ולצפיית המרכבה ממנה טהרה
יצאו מצערומסנוףגדול כי תלמורהוא בידנוומסורת וותיקים שמפרו והניחו לדורות להשתמש בו צנועים ומי
שראוי נענה מהם א"ר ישמעאל רבר זה נעשה ע"י ר' אליעזר ונענה ולא האמינו ונעשה ע"יר' עקיב' ולא האמינו
וחור ונעשה על. ידי ולא האמנתי עד שהבאתי כס אל אחד והושוה כמוני והורידו ר' עקיבא לחוצה לארץ
מרשות בית דין ונתעכב עד שנעשה ע"י רבים שלא קרוולא שנו והושוו אחריהם ונעשו תלמירי חכמים בו
לקיים עדותן ובית רינו של נשיא לומר אף דברזה ר' אליעזר וחכמים שמא דורות ארץ ישראל מפסיקין
על ירינו ולא האמינו עד שהורידו ר' עקיבא לבבל א"ר ישמעאל שאלה א' שאלתי את ר' נחוניא בן הקנה
על חותם כך למדתי. אותה משום ר' נחוניא בן הקנה רבי צורת"ק דכ"ע גינ'ת ער"ך נזי"ר שורטי"ן זהו
חותם גדול שבו נחתמו שמיםוארץ אזבוג'ה אבגדה"ו זחווי"ה זוהלי"ה זהו כתר נורא שמשביעין אותן לכל
שרי חכמה + ךז ובכלותו "ב יום יצא לכל מדות תורת שיבקש למקרא או למשנה או לצפיית המרכבה
כי במדה טהרה הוא. יוצא ומצער ומסגוף גדול כי תלמוד הוא בידנו ותקנת הראשונים ומסורת עתיקים
שכתבו והניחו הדורות להשתמש בו צנועים ומי שראוי. נענה בהם א"ר ישמעאל מה יפתח אדם קורם
שותפלל שר של תורה זה כיון שעומד יאמר תתהרר..תתרומם תתנשא וכו' כדכת" בפרק ראשוןוישביע
ו'אמר מי לא ירומם אותך מלך נורא ומבוהל על .כל משרתיך ברתת ובזיע משרתים אותך בבהלה
וכרעדה מתבהלים בגזרה בפה א' ששמך נורא מוציאין. מפני אימה ויראה שעומדין מלפניך אין מוקרם
ואין מאוחר. וכל. המעכב אה חכם בשמך כשיעור כמה של, שער נרחף ומשלהבה מרחפת אותן שנ' קק"ק
ה' צבאות וגו' וואת הקכלה ישביע השרים האחרונים שפיא"ל סרכיא"ל שהרריא"ל חסריא"ל בחותם גדול
וכתר נורא אך לא ווציא בפה אלא שיכהוב בלשון שבועה וזהו חותם צורט"ק רר"ע גינ"ת ער"ד נזי"ר
שורטי'ן ירודי"ה וזהו כתר נורא אזבוג"ה אבגדה"ו זו"ה וזה זו'ה צי"ה וקירם שיכתוב חותם גדול יתפלל

| הפלתו אל אמת: התקדש לנצח נצחים, בראת בתבונה ארץ יסדת :


תם.

